תוצאות חיפוש

זה לא תוס' - רבנו יונה הוא זה שסובר שזמן מנחה עד השקיעה, הוא לא סובר כתוס', אבל רבים מן הראשונים אוחזים כך אין לי את הרשימה כעת חוץ מזה, אם אי נימא דהדם נפסל בשקיעה שנייה, עדיין יתכן דזמן מנחה יהיה רק עד השקיעה הראשונה: כל מי שסובר שמונים עד שעות היום מהנץ לשקיעה כהגר"א והלבוש וגם הרמב"ם ורבים...

מי שסובר שזמן מנחה עד השקיעה הראשונה, סובר בהכרח גמור שפלג המנחה הוא שעה ורבע לפני השקיעה הראשונה בלי שום קשר למח' הגאונים ור''ת, זה לא המצאה שלי כל זה מבואר היטב במשנה ברורה סימן רל'ג ס''ק ד' עיין שם

לא לא לא ! אני חוזר שוב, דם התמיד נפסל בשקיעה הראשונה גם לרבנו תם !!!

כי להדליק 2-3 דק' לפני השקיעה זה סיכון גדול, חוץ מביטול תוספת שבת, שאף אם נלך לפי עיקר הדין של''צ קבלה בפה לפני השקיעה, מ''מ צריך פרישה ממלאכה לפחות 5-10 דק' לפני השקיעה, חוץ מכך שראוי לחשוש ליראים ולפרשו ממלאכה לפחות 14-18 דק' לפני השקיעה, ובלי להתחשב שהמנהג לא לעשות מלאכה לפחות 15-20 דק' לפני...

(כמעט) מחללים שבת ! בורים ועמי ארצות ... מה אתה רוצה שאני יגיד לכבודו?

ממש לא, שקיעה שלנו, תחילת שקיעה, גם לרבנו תם זה סו"ז מנחה לכתחילה, ולפי הלבוש ומנחת כהן ועוד, אף בדיעבד. כיון שמבואר בראשונים שדם נפסל בתחילת השקיעה (!) השיטה מהנץ עד סוף השקיעה סותרת גמ' מפורשת, אף שיש הבנה כזאתי בדברי המג"א, יש ליישב דבריו באופן אחר, ולא כהבנה הפשוטה

לא, לפי הגר''א ששעות היום נמנות מהנץ לשקיעה ש(יש) סמוכים עליו בק''ש אסור להתפלל מנחה אחר השקיעה (!) (מה שאנחנו נוהגים להקל בזה בדיעבד, יש בזה כמה צירופים וגם סומכים על ר' יוסי, והגר''א כדיוע לא סמך על ר' יוסי ולכן כתב להלדיק נ''ח מיד בשקיעה) ולפי הלבוש והמנחת כהן גם אסור להתפלל מנחה אחר השקיעה...

א) מי אמר לך שרבנו תם סובר שמונים את שעות היום מעלות השחר עד צאה''כ דר''ת? אולי הוא מונה מהנץ לשקיעה, כך שיטת הלבוש והמנחת כהן שאע''ג שסוברים כמו ר''ת בצאת הכוכבים, מ''מ פלג המנחה הוי לדידיהו שעה ורבע לפני השקיעה כיון שבמנין שעות היום הם סוברים כהגר''א, ומנין שעות היום אינו קשור למח' הגאונים...

גם לפי ר''ת זמן תפילת מנחה (לכתחילה) הוא עד השקיעה, כמבואר במשנה ברורה סימן רלב רח''ל. אגב, גם לפי ר''ת אפשר לקבל שבת כמו הגאונים, כמו שגם לפי הגאונים אפשר להוציא שבת לפי ר''ת אם הם אוחזים ר''ת מעיקר הדין, מה הבעיה? אמנם בא''י זה אסור מצד מנהג המקום, אבל עקרונית אין בזה בעיה כי הם נוקטים ר''ת...

כי אם נלך עם הגאונים שהצאת הוא 14-18 דק' מהשקיעה במישור, למה צריכים לחכות 40-50 דק' לתוספת? הרי גם בע''ש די ב5-10 דק' אולי מעט יותר (כמבואר במשנה ברורה, וכן ממנהג הספרדים שמקבלים שבת 15-20 דק' לפני השקיעה, גם בי--ם) שלא מדובר על כוכבים שנראים ממש כמו כוכב אחד בלי הפרש בניהם כי זה גם באמצע...

אכן, זה ירושלמי מפורש. הביאו הרמב''ן שסובר כר''ת שצאת הכוכבים הוא 90 (!) דק' אחרי השקיעה. א''כ הרצופין הם איזה 100-110 דק' אחר השקיעה, לא 60-70 לעומת זאת בחלק מהראשונים הושמט מ''ש בירוש' דבעי' שנראים ככוכב אחד, אלא כתבו רצופין ותו לא, כרבינו יונה, שהשו''ע הביא אותו (ולא את הרמב''ן) להלכה, ויכול...

אולי בגלל שהיום חומרת רבנו תם נפוצה יותר אצל הספרדים

זה טעות ב''מולד זקן'' (למבינים)

דווקא בכל מדינות אירופה נהגו רבנו תם (אמנם ע'פ המנחת כהן שזה יותר מוקדם ממה שנהוג) ובארצות הברית עד היום שומרים ר''ת ברוב הקהילות הליטיות כהוראות ר' אהרן קוטלר (כמדומה) ור' משה פנשטיין (אמנם אחז מעיקר הדין רבנו תם זה 45 דק' אחרי השקיעה כמבואר באג''מ) וכן דעת המ''ב - דראוי להמתין 4 מיל במוצ''ש...

לגבי הרב קוק

ובשאר ימים טובים אתם מוציאים גאונים? בכל זאת מדובר על 'לאו'

רק שאלה אישית: אם יוולד לך בשעה טובה תינוק, בערב שבת 30 דק' אחר השקיעה מתי תמול אותו?

אפשר גם לומר שאין בכלל רצופים אם הפשט הוא שאין בהם הפרש כלל

ידי תוספת שבת לא יצאו, אבל תוספת שבת זה עשה ואין ע"ז לאו, כי אם ביטול מ"ע (ולפי חלק מהראשונים הוא דרבנן או שאינו נוהג בכלל רק ביום כיפור [רמבם]) וכמו שלענין ק"ש רוב הציבור קורא בזמן של הגאונים ולא מקפידים להתפלל ערבית (בחול) אחר זמן ר"ת כי במצוות עשה הם לא מקפידים על ר"ת (והבאתי עוד כמה צירופים...

נכון, מה אתה רוצה ממני? נכון נכון, אני מחכה במוצ"ש בערך 80-90 דק' כדי לקיים את השו"ע