תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן (לה לב) עד כאן נאמרו בפרשה ג' פעמים "מות הכהן הגדול", וכאן נאמר בפעם רביעית "מות הכהן". ובמכות יא: ילפינן מג' קראי הראשונים כהן משוח וכהן מרובה בגדים וכהן שעבר, ומקרא רביעי שנאמר בו "הכהן" ולא נאמר "הגדול", למד רבי יהודה שם שגם כהן משוח מלחמה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש ליישב היטב, דמבואר בסוגיא שם וברש"י שהמחלוקת האם חלל שלא נודע מחזיר את הרוצח, תליא האם הדין שחלל שלא נודע עבודתו כשירה הוא רק לגבי עבודה, דאז אינו מחזיר את הרוצח, או גם לגבי שאר דיני כהונה, ולפי"ז מחזיר. ובירושלמי תרומות פ"ח ה"א מבואר דנידון זה תליא מהיכן...

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%97%D7%94.15582/ מתוך ה'מגדלות מרקחים': עוד יש לדקדק בקרא דיהושע הנ"ל "וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט, עד מות הכהן הגדול...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולפי"ז הטעם שרוצח שהרג בעיר מקלט גולה לשכונה אחרת, דכיון שגלה לשם מהרציחה הראשונה, הרי שם היא דירתו.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו (לה כח) כתיב בספר יהושע (כ ו), וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם, אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם. וכפילות הלשון "אל עירו ואל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישב בה עד מות הכהן הגדול (לה כה) יש לעיין ברוצח בשוגג, שהוא יוצא מעיר מקלט במיתת כהן גדול, ויכול לשוב לביתו, האם מברך על מיתת כהן גדול הטוב והמטיב, כמו שמברך אדם שמת אביו והניח לו ירושה, שהרי במיתת הכהן גדול יש לרוצח טובה גדולה שחוזר לביתו. ובספר דרך שיחה הביא בשם מרן...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובלאו הכי נראה, שלגבי מצורע אין מטמאים אותו כשהוא בתוך המחנה, שהרי טומאת נגעים אינה חלה אלא ע"י דיבור הכהן, ואין הכהן רשאי לטמאותו בתוך המחנה, וכמו שכתב בדורש לציון (לבעל הנודע ביהודה) דרוש ג', שאין מטמאים את המנוגע בתוך העזרה, עי"ש. ויש להוסיף, שכמו שממתינים לחתן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול (לה כה) במסכת מכות (יב:) מבואר שבזמן שהיו ישראל במדבר היה מחנה לויה קולט את הרוצחים בשוגג. ויש לעיין, מה יעשה הרוצח אם לאחר שישב שם נעשה זב או מצורע, ואסור לו להיות במחנה לויה, האם יוצא או נשאר שם. ובאמת...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולכאורה לדעת רש"י הוא הדין למ"ד דלא בעינן קרא כדכתיב ונקטעה יד העדים חייב עי' סנהדרין שם בסוף הסוגיא דזהו מחלוקת תנאים, מ"מ בנקטע גם האבר העליון פטור, כמו למ"ד דבעינן קרא כדכתיב היכא דהיו גדמין מעיקרא, ולפי"ז לדעת רש"י נדחה גם התירוץ הראשון, דאפילו אם נימא דרש"י...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה (לה כד) כתב המרדכי (סנהדרין פרק זה בורר רמז תרצ"ה) שקרובי הנרצח יכולים להעיד על הרוצח, ואפילו הנרצח עצמו יכול להעיד כל זמן שהוא חי ואינו טריפה. והקשה רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (דברי יהונתן פרשת האזינו, ודברי חכמים פרשת...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: וצריך לומר דהוי עונש עליו, ואנו כופין אותו לילך לשם, ומ"מ לכאורה עליו בעצמו אין מצוה של וישב שם דאי"ז מז' מצוות בני נח.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה (לה טו) מכאן למדו במכות ט. שערי מקלט ניתנו גם לגר תושב והם קולטות אותו, ואמרינן שם דזהו רק כאשר הרג גר תושב, אבל אם הרג ישראל, נהרג. והנה ידוע שבגלות איכא ב' חלקים, חדא הצלה מגואל הדם, ועוד...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: הריטב"א בקידושין סא. כתב דבשכר שקיימו את התנאי ועברו חלוצים, נטלו כל ארץ הגלעד, הרבה יותר מחלקם הראוי להם בכל הארץ (הגר"ח יוז'וק שליט"א).

מתוך ה'מגדלות מרקחים': את שלש הערים תתנו מעבר לירדן (לה יד) פירש רש"י אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום שבגלעד היו מצויים רוצחים, וכן הוא בגמ' מכות י. ובספרי כאן. והרמב"ן כתב, שעל דרך הפשט נראה בעיניו שארץ עבר הירדן היתה גדולה מאד כמו כל ארץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואולי יש לדחות דהרי חברון היתה גם עיר מקלט, והפרשת ערי המקלט היתה עוד טרם נתינת הערים ללוים וכמבואר ביהושע כ', וא"כ י"ל דמצד שהופרשה לערי מקלט נעשתה חלק הלוים דהרי מקום שבט לויה הוא הקולט, ואח"כ ניתן לכהנים, אבל ערי הכהנים שאינם עיר מקלט י"ל דבאמת מיד ניתנו לכהנים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן (לה ז) בספר יהושע פרק כ"א מפורש שמתוך ארבעים ושמונה הערים שניתנו ללוים נטלו, הכהנים שלש עשרה ערים. ויש לחקור האם כל הערים ניתנו לכל הלוים בשוה תחילה, ואח"כ מתוך זה חלקו ביניהם והגיע לחלק הכהנים הערים שלהם, או דערי...

וכן בדרך להטבלה.

יש נידון בחיוב טבילת כלים הנלקחים מן הגוי, שלהרבה ראשונים במתכת הוא דאורייתא, האם זה אוסר להשתמש מדאורייתא קודם הטבילה או לא, ועי' בביאור הלכה (סי' שכג, ז ד"ה מטר) שכתב שמדאורייתא אין איסור. והחו"ב (ע"ז עה, ב ד"ה הו"א הערב שמש) כתב לדון להוכיח שאסור להשתמש מדאורייתא, מזה שהיה הו"א בגמ' (שם)...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה מגרשי הערים הם שטח פנוי סביב לעיר, המיועד בשביל נוי לעיר, ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטוע כרם ולא לזרוע זריעה (לעיל לה ב ורש"י שם). ויש להסתפק, האם כשחלקו את ארץ ישראל, חילקו גם את המגרשים לאנשים מסויימים, או שהמגרשים נשארו בחזקת כל השבט. דהנה מבואר בראב"ד (הלכות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זה יהיה להם מגרשי הערים (לה ה) מבואר במסכת מכות (יג.) שאיכא למ"ד דהרוצחים הנסים לעיר מקלט אינם צריכים לשלם שכר דירה ללויים, שנאמר והיו "לכם" הערים למקלט, לכם לכל צרכיכם. ויש להסתפק האם מותר לרוצחים להשתמש גם במגרשי הערים לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם, מבלי לשלם שכר ללויים...