תוצאות חיפוש

צודק, להחזיר עטרה ליושנה זה נשמע כעין עקיצה בשימוש בסלוגן של ש"ס נגד העומד בראשה. אם כי לא בהכרח כוונתו לעקוץ, מי שמכיר אותו יודע שזה ממש לא הטיפוס שלו (בנערותי שמעתי אותו מוסר שיעור בנר יוסף ברמת שלמה כשהיה עוד בקרוואנים, אדם מאד נח וכבר אז ראו אצלו את ההערכה הרבה למרן זצ"ל), אלא שהמונח הזה...

תדייק! הגרי"ב לא כתב על ההלכה שמרן זיע"א מסר עליה נפשו - "להחזיר עטרה ליושנה", הוא כתב זאת על קבלת שבת בהדלקת הנר ועם ברכה לפני (גם לדעת מרן זיע"א מי שהוצרכה להדליק לפני חצי שעה קודם השקיעה צריכה לקבל שבת, ועם זאת מברכת לפני ההדלקה. לדידן אין קשר בין שני הדברים). כך שאין ענין למחות ולהזדעק...

זה לא גזירות מדעתנו אלא לחשוש לדעת הבה"ג והמנהג הישן (אם כי השתרבבה לו הטעות לברך אחרי הדלקה וטעות זו בודאי צריך לשרש), וגם מרן השו"ע חשש לדעת בה"ג כמו שרואים בב"י סי תרע"ט, כי מה יש להפסיד בזה, רק ריוח יוצא מזה ולא אמר על הבה"ג 'אין גוזרים גזירות'.

הנושא שישראל חיפש היה היכן מרן אמר שספרדי המתפלל במבטא אשכנזי מוטב שלא יתפלל כלל, ולזה הביאו לו את הסרטון הנ"ל שבו מרן מדבר על ספרדי העובר כש"ץ אצל אשכנזים. על זה כתבתי שלא נתנו לו את מה שחיפש, כי הרב לא אומר שם שמי שמתפלל במבטא אשכנזי עבירה היא בידו וטורפים לו תפילתו אלא מי שמתפלל בנוסח...

נכון שבקריאה מדוייקת בדברים הגרי"ב לא כתב שיש לברך אחר ההדלקה, אבל מבין ריסי עיניו ניכר שבביתו מדליקים ואח"כ מברכים, שכן אינו כותב "ואף לדידן שמברכות ואח"כ מדליקות ישתדלו לקבל את השבת בסיום ההדלקה". וכנראה על זה יצא עליו הקצף. ומה שכתב "להחזיר עטרה ליושנה" כוונתו בפשיטות, שאחר שנתפרסמו ונתקבלו...

זה לא מה שישראל אמר, ישראל דיבר על חזן המתפלל בהברה אשכנזית, ומרן זצ"ל בסוף הסרטון מדבר על חזן ספרדי המתפלל בנוסח אשכנזי.

מחילה ממש לא! והא לך דברי שבלי הלק"ט שהובאו בבית יוסף והביאם מרן בש"ע: וז"ל שבלי הלקט (סי' נט) יש אנשים שמדליקין הנר בפתילה ואחר שבירכו והדליקו הנר משליכין הפתילה לארץ וכו'. ותימה לה"ר בנימין שאם תאמר שהברכה חשובה קבלת שבת אם כן יהא אסור להדליק? ע"כ, ונראה שאפשר לומר שדעתם דבהדלקת הנר היא הקבלה...

רציתי הרבה פעמים לשאול כאן בפורום בנושא הזה: כיצד בדיוק נלמד ההיתר ממהר"ם אלשקאר להתיר לאשה "לצאת" ברשות הרבים בשער היוצא מצמתן? והלא מהר"ם אלשקאר מדבר שם בתשובה באשה הנמצאת בביתה ודחה בתוקף את חומרת הזוהר לאסור לאשה לגלות את שערות ראשה 'בביתה', אבל ברשות הרבים הוא לא דיבר וכתב כן בפירוש כמה...