תוצאות חיפוש

הרב יעקב חיים סופר האריך בעניין זה בספרו תורת יעקב כמדומני רש''י שעל הרי''ף הוא היותר מדוייק וההוכחה לזה שהרבה ציטוטים שכתבו הראשונים בשם רש''י נמצאים לפנינו ברש''י שעל הרי''ף ולא ברש''י שבגמ' ויש בדבר זה אריכות וכתבתי בזה מאמר אם ואמצא אותו אני יעלה אותו עכ''פ המסקנה היותר נראית היא שרש''י...

שאלה מעניינת אבל לדעתי ללא שום קושי ראשית אין אנחנו יודעים מהו ספר בן אשר שממנו העתיק הרמב''ם ואך בדיוק היה נראה יש הטוענים שהוא ספר כתר ארם צובא ויש חולקים עכ''פ אפילו אם תאמר כהנ''ל חזקה על הרמב''ם שראה הרבה ס''ת וקישר ביניהם דהיינו בדק לפני זה הייטב אם וכוונת הספר שלפניו בן אשר הצורה הזאת...

איפה ראיתי דבר שכזה שכתבתי אם השמש בשמים דהיינו קודם שהיא שקעה זה יום גמור מי כתב דבר שכזה אם השמש שקעה זה בין השמשות אתה מניח הנחה ועל זה מקשה קושיה ראשית איפא ראית בשו''ע שהקובע הוא אור ברור או אור לא ברור אין דבר שכזה אדרבא מה שכן מפורש בשו''ע שבג' כוכבים בינוניים כפשוטו הרי זה לילה...

לא היה ולא נברא ברור לגמרי שהמנהג היה בירושלים להדליק נרות שבת 20 דקות קודם השקיעה ויש אומרים 40 דקות

פשוט מאוד שגם האוחזים בשיטת ר''ת החזיקו את ג' הכוכבים כפשוטו שיטת ר''ת הידועה 'ב' שקיעות' או 'תחילת שקיעה וסוף שקיעה' הכל אותו יסוד . עכ''פ רואים מדברי רבינו אלחנן שבסופו של דבר הסימן היה הכוכבים ושם מדובר לכל העם כפשוטו לא היה להם שעון לכוון הזמן בדיוק. ולדעת על פי רמת האור והחושך הדבר קשה...

באותה מידה מצינו שגם הפוסקים כר''ת הבינו בפשוטות שבג' כוכבים בינוניים כפשוטו (הכוכבים שיוצאים בעוד השמש בשמים הם הכוכבים גדולים) הרי זה לילה גמור ואכתוב לך דוגמא: כתב בהגהות הסמ''ק (צו אות מא) בשם רבינו אלחנן שלפי שאין העולם בקיאין בגמר שקיעה להכי נהגו להמתין (בתענית) עד צאת הכוכבים ע''ש הרי...

ברמה של שיח שכזה - אין מהחכמה להמשיך ... (לפחות היה לך לכבד את עצמך) בברכה לדרך ישרה

אם זה דמגוגיא אצלך מהו א''כ הלא דמגוגיה ??? המקור שממנו לומדים שהשו''ע פסוק כר''ת זהו מסימן רסא' - וזה ברור למבין (ומה שייך שבשאר הסימנים אין רמז נגד שיטת ר''ת) חזק וברוך על זה יש לומר האומרים לחושך אור ולאור חושך - אין באפשרותי להאריך בהבנת הנקרא חלילה לנו שהשו''ע יפרש כך כהנ''ל מה אני...

דברי פשוטים מאוד, מפורש בר''י שמאחר והרקיע לא היה מזהיר כעין אור היום יש לדון ולומר שנכנסנו לבין השמשות נמצאת למד שרגע לפני בין השמשות הרקיע מזהיר כעין אור היום (ועתה תסתכל על התמונה של ה 58 דקות אחרי השקיעה הלזה תקרא מזהיר כעין אור יום - אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום) נכון מאוד אדרבא תקשה על...

נעשה קצת סדר: השו''ע פותח סעיף רסא' בלשון יש אומרים ... ולשון שכזה שפותח השו''ע אינו לשון מוכרע ויש הרבה דוגמאות בדבר ומאידך בסימן רצג' כתב השו''ע שבשלושה כוכבים לילה גמור ופשט דבריו כמו המנהג שהיה רווח כאן בארץ ולכן קשה לומר שהשו''ע הכריע במוחלט כר''ת כוונתי הייתה פשוטה שהתוס' בשבת לד ובפסחים...

אם לזה התכוונו האוחזים בשיטת ר''ת זה לשון ר''י שהוא אבי אבות השיטה הנ''ל - כתב האור זרוע (הלכות מילה עמ' כו') השיב ר' יצחק בן שמואל זלה''ה על בן הנולד סמוך לחשכה אך היה נראה יום אבל היו נראים כוכבים קטנים מאוד נ''ל כי יש לסמוך כל הכוכבים לספק לכל הפחות ולמול למחרת כיון שלא היה הרקיע מזהיר כעין...

הספר שלי רכשתי אותו לפני שנים רבות היום אינני יודע אנחנו לא כ''כ יודעים על החכם הנ''ל - מהמעט שאני יודע הוא מהסיפורים שהבן איש חי כתב עליו שהוא היה לומד לאור הלבנה ועוד שיבח את גדולתו בתורה . זקני רבני בבל ספרו שרוב ככול הספרים בבית המדרש בית זילכא היו מלאות בהערות של החכם הנ''ל - אלא שרוב...

נכון מאוד

מתלמידיו ותלמידי תלמידיו : מהר''י אבוהב, מהר''י בי רב, מרן הב''י, בעל ספר היוחסין, הכללי שמואל ועוד... ספר זה הוא היחיד מהראשונים שנכנס לתוך הבנת עיון הגמ' והיאך להקיש וללמוד ממנה דרך הכללים. כל תלמידיו המשיכו בדרכי כללים למיניהם על הספר מופיע פירוש שימוש חכמים ובו הרבה הערות ועניינים בכללי...

אם וקיבלנו את הוראות מרן בתורת וודאי היאך הוא זה שמצרפינן לספק ספקא דעות בראשונים גם במקום שמרן גילה דעתו להדיה אא''ת שאכן אין זה בתורת וודאי ממש

יצא ידי ברכה ראשונה או אחרונה ?

יש מתרצים שמשות מלשון שמשים - דהיינו בין השמש שבממשלת היום לבין הירח שבממשלת הלילה

כל דיני הוסתות למיניהם אי אפשר לקבוע יחסיות ללא לפחות ג' ....

פירוש יפה לדעתי - אלא שמאידך גיסא תיקשיה דמאי קמ''ל פשיטא (דאם 5 רודפים 100 וודאי ש 500 רודפים 10000) אלא שעל פי יסוד זה אפשר להעמיד כאן איזה יחס מסויים: 5 רודפים 100 ועתה בכדי לרדוף 10000 אין אתה צריך ל 500 אלא מספיק 100 והרי לך יחס דומה 5 במקום 100 ו100 במקום 500 (והרי זה כמליצות ההפלגה) ואם...

בשורה תחתונה כל דבריה כאן השערות - מכוון שאי אפשר לדעת מה היחס העולה כאשר לפנינו ב' נתונים בלבד. וכן הורונו חז''ל דבעינן לפחות ג' פעמים בעניינים הללו...