תוצאות חיפוש

ובכן תסביר גם טענה זו? האם יש בה כדי לדחות את הראשונים ואת מרן

ובכן מקורו של החיד"א הוא מדברי מהרי"ף ששאל את רבו. ושוב אין מזה ראיה. אתה יכול להסביר לי את הטענה הזו??

כבר פתחתי זאת בעבר... שאלת אותי מה אני עושה אמרתי לך ומה הטעם... אם זה היה נגד מרן היה נוהג אחרת.

ידידי... מנהג נגד מרן לא מועיל... זה נגד מרן בעצמו. מרן ביטל מנהגים שהם נגד דעתו.

הם מעידים על מנהג שהיה בדורם.... לא צריך להיות כזה גאון גדול חפש מי שכתב בזה ראשון. ומי הוא? מהר"ם אלאשקר כתב שמצא תשובת הגאונים ושם התחיל כל הפולמוס וגם משם התחיל השינוי... לפניו לא הייתה דעת כזו.. דעת הראשונים שלפנינו כדעת כר"ת.

זה נקרא שרשרת פוסק אחד כותב משהו ואחריו נמשכים רבים מהאחרונים והדבר נהפך להיות מיוסד ממשה רבינו... על השאלות ששאלתי לא ענית, אף אחד מבני דורו של מרן לא מזכירים איזה מנהג כזה...

אגב זה כן למדתי. והתשובה לזה שמרן תלה זאת במנהג..

אי אפשר ללמוד את כל התורה ביום אחד... שאגיע לשם אומר לך את מסקנתי. אולי יש האר"י.

אז כדאי לך לעשות חשבון במה קבלת הוראות מרן... הוראות מרן הם כולל הכללים שהוא הנחיל לנו...

אל תעשה ערבוביא בדברים... מהר"ם אלאשקר כתב תשובה... הוא לא מעיד שום עדות שכך היה המנהג בזמנו, ואדרבה מדברי הרדב"ז והב"י והמבי"ט והאר"י והרמ"ע מפאנו ומהר"ם קאזיס מהר"ש סרליאו ועוד רואים שכתבו באופן מאוד פשוט שהלכה כר"ת ולא היה עדות או זכר אפילו קטן שיש את שיטת הגאונים...... הגינת ורדים לא מעיד על...

כך המנהג בדורו..... והוא כותב שמסתמא נהגו כן לפני... אנחנו לא חיים על השערות אלא על ספרים...

@אור יעקב מהרי נבון מביא לזה ראיה? הוא אומר מסתמא... נגד דברים מפורשים.

וכן מוכח ממהר"י קאסטרו שכך וכך ראוי לנהוג משמע שחידוש הוא.

מנין ברור לך שזה מנהג קודם מרן? שמרן בעצמו וכל בני עירו כותבים כר"ת ולא מצינו עדות אחרת בראשונים קודם לכן?

באוצר החכמה שלי אין את הספר אתה מוזמן לצטט דבריו או לעלות תוכן דבריו.

ממה שכתבתי בעבר רבנו האר"י שער הכוונות דף סד:, וז"ל וזה סדר עליתם הנה קיצור סדר קב"ש הוא שתצא לשדה ותאמר בואו ונצא לקרא שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין ובכלל דברינו ובפרט בענין הקידוש של ליל שבת יתבאר לך כונת תי' אלו שהם חקל תפוחין קדשין ותעמוד מעומד במקו' א' בשדה ואם יהיה ע"ג הר א' גבוה הוא יותר...

עלים לתרופה וז"ל וגם מה שאמר שהאדם צריך לעבור בזה העולם על גשר צר והעיקר שלא יתפחד. ליקוטי הלכות כי עקר הגשר לעבור עליו בזה העולם הוא אמת כי איתא בדברי רבנו ז"ל שהאדם צריך לעבור בזה העולם על גשר צר והעיקר שלא יתפחד כלל.

מה זה קשור??? השו"ע כתב שרש"י עיקר והשו"ע כתב כר"ת

בעלים לתרופה למוהרנ"ת כתב וזוכר היטב מה שהאדם צריך לעבור בזה העולם על גשר צר וכו'. וכ"כ בליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ה' שעיקר הגשר הוא לעבור בעולם הזה

לא הבנתי מה כוונתך מקל לכתחילה בצאהכ בערב שבת? מה הבעיה להחמיר גם כהמנהג?