תוצאות חיפוש

העתקתי מביב"א ח"ט סימן קח אות ג

והחקרי לב כתב שמה שכתב החיד"א הוא דוקא בצינעא אבל אין להורות הוראה חומרה נגד מרן שהוא מרא דאתרא וכך דעתו של הגרע"י שאין למורה הוראה לפסוק לשאוליו כדעת החולקים על מרן בין להקל ובין להחמיר.

שו"ת מהרי"ף סימן נט' דף נד וז"ל בארץ ישראל וגלילותיה שהיא אתריה דמרן, שלימדם תורה ונהגו לסמוך עליו בדיני התורה, דבריו שנתקבלו עליהם הוקבעו עליהם חובה כאילו דבריו הם הלכה למשה מסיני כאילו אין שם מחלוקת כלל ואפילו רבים חולקים עליו והנוטה מדבריו אפילו מקולא לחומרא כאילו הוא נוטה מדברי תורה מזלזל...

קודם יש את הדבר הפשוט שקבלנו הוראות מרן. אחרי זה הגיעו אחרונים כגון השולחן גבוה וניסו ליישב איך הם אוכלים סירחות נגד מרן ולכן הוא יסד את כל היסוד של מנהג קודם מרן, כאילו מרן מודה לו בעצמו.. ושם התחיל הכל.

מהרי"ף כתב שאסור להחמיר נגד מרן... ולמה כאן הרב לא כתב ומה שאנו מצרפים דעת מרן משום שקבלנו הוראות מרן מספק, אם זה ספק למה לשנות עולמות למה לילחם נגד מנהגים שהם נגד מרן....

כבר הקשה וכו' מכל מקום קבלת דברי מרן היא קבלה גמורה גם בדיני איסור והיתר כאילו הם הלכה למשה מסיני בתורת ודאי גמור צא ולמד ממה שכתב הגאון רבי יעקב פראג'י וכו' ואע"פ שאנו מצרפים דעת החולקים לספק, כדי להתיר בספק ספיקא זהו מטעם שמרן עצמו אם היה אצלו גם הצירוף של המחלוקת האחרת היה פוסק להקל משום דהוי...

אתה צודק. בעיקרון קבלת הוראות מרן היינו מכל וכל בלי מנהגים וכו' מה שכתוב בשו"ע עושים (האר"י זה סוגיא אחרת דגם מרן היה מודה בזה). רבותינו הספרדים הקדמונים לא הסכימו לבטל מנהגים ולכן הם רצו להסתדר עם הכלל של קבלת הוראות מרן הם הקשו מיורה דעה ששם מרן פסק כנגד שתי עמודי הוראה בגלל מנהג והוא סתר את...

שאני אומר תורת ודאי הם כדברי היבי"א דהיינו הלכה למשה מסיני ואין לזוז ממנה ימין ושמאל. שאני אומר תורת ספק היינו לומר שאין הצד השני מבוטל מכל וכל, ולכן אפשר לחוש לו או לצרף אותו או לסמוך עליו במקום מנהג.

תורת ספק אין הכוונה ספק כפשוטו אלא לשלול את המושג בתורת ודאי דהיינו שצריך ללכת אחריו בכל הדינים, והפירוש של תורת ספק היינו שצד השני אינו דחוי לגמרי, ובאמת כך צריך להסביר בדעת רבני ספרד שקיימו מנהג נגד מרן וחשו לשיטות אחרות אפילו שלא במקום מנהג.

הדברים אינם נכונים... וז"ל היבי"א בעמוד יא הניח הנחה שקבלת דברי מרן לדידן היא בגדר רוב ולעולם השטה האחרת אינה נידחת לגמרי. וכבר הקשה וכו' מכל מקום קבלת דברי מרן היא קבלה גמורה גם בדיני איסור והיתר כאילו הם הלכה למשה מסיני בתורת ודאי גמור צא ולמד ממה שכתב הגאון רבי יעקב פראג'י וכו' ואע"פ שאנו...

החיד"א סובר שקיבלנו הוראות מרן בתורת ספק לכן אפשר להחמיר נגד מרן.

יש עוד הרבה דברים שהם נגד מרן... דוגמא אחת הביא מכיון שהאשכול עוסק בקבלה נגד פשט הרי השו"ע בעשרות מקומות פסק שחכמי הקבלה מכריעים נגד חכמי הפשט (כמובן לא נגד ש"ס)

בדר"כ הב"י נסמך על רוב הפוסקים ועל הפוסקים היותר מובהקים כגון הרמב"ם והרי"ף וכו' ובד"כ הרמ"א חש לפוסקים יחידים ואחריו ואחריהם נמשכו חכמי ספרד. לשינוי מפסקי השו"ע יש הרבה סיבות ואי אפשר לומר כלל אחד כי הוא דבר המתמשך על פני מאות שנים, אמנם מה שכן ברור נטיה קלה בסוף תשפיע לשינוי כולל כדרכו של...

מעניין, עכ"פ זה נראה חרם שגזרו באותו מקום כיום זה אינו נוהג. וכן מעשים בכל יום שאנשים מבטלים הוראות קבע לבית הכנסת.

לכל פוסק יש בדר"כ את הקו המנחה איך פוסקים הלכה אנו דנים על קו פסיקה ולא על דינים פרטים שיכול לצאת לא כאותו פוסק.

שאלתי פעם כמה דיינים לגבי אדם שתרם לבית כנסת האם מותר להעביר את התרומה לבית כנסת אחרת. כולם ענו אותה תשובה כן, חלק אמרו שצריך התרת נדרים.

נ"ל שכבודו שכח את השו"ע.

הרבה יותר כואב שאנשים מזלזלים בשו"ע מפורש כמו שהבינו כל חכמי המזרח בדעתו... וכ"כ הגרע"י והרשל"צ להוכיח בדעת השו"ע ואף כתבו שהמציאות מסכימה לפירוש השו"ע.