תוצאות חיפוש

אז העדות שמרן אמר מושפעת מעולם הישיבות? הראש"ל עושה דברים משיקולים של עולם הישיבות ? (מישהו שמע ממנו מה דעתו? דעת מרן זצ"ל?)

אז תוסיף עוד קצת מלח ........

אבל אם מרן הראש"ל שליט"א (שעליו אמרת שהוא שואל רק כדי להבין) אומר תחנון, ובנו הרב דוד אומר שהוא הורה לומר, אז מה אפשר לומר? (ועוד מול מכתב עם 3 מילים שכתב למקרה מסוים, ולא הוראה לרבים בספריו, ולזה אין לקרות 'ספריו וכתביו המפורשים')

באורחות מרן כתוב שמרן עצמו לא אמר אך הורה ביחוה דעת לומר תחנון, אז כנראה שהנושא פחות 'מפורש' ממה שזה נשמע (וגם לא קשור לפזילה ח"ו) (ואולי בישיבה שם [ישי"ק באשקלון] היה סיבה מיוחדת [תלמידים ממשפחות מסוג מסוים וכד'])

היכן היא מפורשת?

בתוכנה 'תורת אמת', יש חיפוש גימטריה בפסוקים (למשל הביא שם: לב אבות על בנים ולב בנים)

אמש?! זה לא היה היום?

יש אומרים שזה מצווה להאמין, משום מצוות עשה של 'והיית משוגע' .......

בדוק ומנוסה, חצי כפית סודה לשתייה מומסת במים חמים (ולהוסיף מים קרים שלא יהיה רותח....) לשתות את זה וזה עוזר במיידי.

כן, בישיבות שאין הרבה תלמידים יש שבת חופשה שאפשר להשאר, ואז יש הרגשה של שבת חופשה וריפיון, אבל בישיבות עם הרבה תלמידים אם אין שבת חופשה אז גם כשהרבה הולכים נשארים מאות ואין הרגשה של שבת חופשה

בישיבות הענקיות אפשר לעשות ככה, כי גם אם הרבה יצאו נשארים מאות

ככה ראיתי פעם שציטטו בשמו

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א שאלה - 186909 שלום לכבוד הרב ראיתי שבשבת חול המועד לא מכוונים לקבל נשמה יתרה ב"ברכו" למה גרע מכל שבת אחרת? תשובה רק כוונות של מקובלים. אך שלנו אנשים פשוטים מכוונים לקבל תוספת. https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=186909

ובכל זאת לא החמיר לעצמו וכמו שאמרתי, שלא יחשבו שכך היא ההלכה וחייבים בזה, ודעתו היתה שזה חומרא ולא חובה.

לא כל האברכים הספרדים מניחים תפילין דר"ת, חלקם היו רוצים, ומתכננים וכו' או מניחים לפעמים, אבל ודאי לא כולם מניחים (לא יודע איפה עשו את הבדיקה, אבל אפשר לשאול בכל בית כנסת וכולל ולראות) (ואלי יבואו ארבעת אלו שלא מניחים [עדיין] ויאמר את דעתם)

אם יש רק 13 רבנים בפורום, אז כן....... (אם כבר התמיהה: רק 4 לא מניחים?!)

יש פעמים שהיה מחמיר כי ראוי להחמיר, אבל בדברים שאין צורך להחמיר לא החמיר (גם אם יש עניין קל להחמיר) שלא יטעו לומר שכך היא ההלכה (למשל שמעתי שכך אמר בגנרטור שבת) אבל ודאי לסתם אדם פעמים שיש עניין להחמיר, רק צריך לדעת מה יש עניין להחמיר ומה לא (ולא כל מה שמרן הרב עובדיה פסק לקולא, יש מצוה...

ולכן אני לא מבין למה לאכול עוגיות אלו, כיום שיש עוגיות שמותרות לכולי עלמא, למה להכנס למחלוקת ? (גם מחלוקת ראשונים וגם בדורנו) ובפרט ש: עוגיות אלו קשות והמהודרות לכו"ע טעימות ופריכות יותר.......

הכיתוב מתחת המסגרת הוא גם מהבד"ץ?! השאלה האם הכל שם נשאר אותו דבר מאז שהוא נתן את הכשרו עד עכשיו (וגם יש שהעידו שבסוף ימיו לא אכל, אבל לכאורה הוא מחמת 'שמורה')