תוצאות חיפוש

גם דרכו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א לציין בסוף דבריו "ועיין" וכשתעיין תמצא להיפך. אבל כאן בסך הכל מציין שבסדר חליצה כתב בזה. ואדרבה לשיטתך שחזר בו בסדר חליצה משו"ת מגידות, מדוע כותב בסדר חליצה "עיין בשו"ת מגידות אות כ"ד וכו' יפה בזה, ואי"ה בפריי לאו"ח סי' ע"ה אבאר עוד", כאשר שם כתב להיפך? ואליבא...

אכן זו אסמכתא בעלמא למה שאסרו חז"ל השוק משום שנהגו לכסותו אז, אבל אי איירי בשוק העליון, מהיכי תיתי להביא אסמכתא משם לשוק התחתון, וכל דבריך הם אוקימתא על אוקימתא, כי אין שום הכרח לחלק בין שוק הידוע לשוק שאינו ידוע, ומי החליט שהידוע הוא התחתון, הרי ע"ז גופא הדיון, ואין שום הכרח שאליבא דמהר"י קרא...

לעיל הבאתי שגדולי הדור טענו טענה זאת, וכן הסטייפלר כשמאן דהו כתב לו על לבוש הנשים תמה עליו מהיכן יודע זאת, והגר"ב זילבר הוכיח שם עוד שעיקר יופי האשה הוא בפניה וע"ז נאמר ולא תתורו, ובכל זאת לא אסרו, והוכיח מבגדי צבעונין שמפורש שמביאים הרהור ולא אסרו, וכן הגר"ש משאש כתב וכי נאסור לנשים יפות לצאת...

ומחר יאמר פלוני שכפות הידיים מביא לו הרהורים ויביא עדויות אנונימיות בשם רבים, וכי נאסור מחמת זה? וכי בראשונים ובאחרונים שהתירו חששו לזה? וראה בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז) "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... ולא חוששין להסתכלות...

גילוי פניה וידיה לכ"ע תלוי במנהג, הגם על זה תקשה אטו ירך יועיל מנהג? וכן בר"ן לגבי נשי דידן בזרועות מגולות, והדברי חמודות ששוקה לא בכלל רגליה וזרועותיה לא בכלל ידיה (וכן המנהג הפשוט כיום להקל בזרועות), והבא"ח על המנהג הפשוט בבגדד, ושאין בזה איסור כלל, וכן רש"ל וט"ז הזכירו זאת ולא אסרו, הגם עליהם...

אז כל אחד שיחליט שזה מושך לו את העין, ימציא איסור? זה פשוט, לא ע"ז דיברתי.

תמוה מהיכי תיתי לחדש שצבע לבן אסור נגד פשטות כל דברי חז"ל, הראשונים והאחרונים, ונגד דעת מרן הגר"ע יוסף זיע"א? ומהיכי תיתי לכער הנשים כדאיתא בגמ' סוטה (ז) "היתה מתכסה בלבנים מכסה בשחורים" כדי לנוולה? ובגמ' שבת ס"ד, אם לא תתקשט בבגדי צבעונין מתגנה על בעלה. ובגמ' פסחים קט, משמחה בבגדי צבעונין...

ועל זה עניתי שהפמ"ג הוא משנה אחרונה להלכה ולמעשה. ולא יתכן להתעלם מדברי הפמ"ג המפורשים ולהתלות במה שכתב בספרים אחרים קודם לכן. והמגד יהודה כתב שהפמ"ג "לא החליט" אבל ראה דבריו הברורים של הפמ"ג שציטטתי לעיל. ומה שציין 'ובסדר חליצה רשמתי' אין בכך כלום. וממילא לק"מ על המשנ"ב שהביא דברי הפמ"ג להלכה.

לגבי דברי הרב מוצפי כבר כתבתי לעיל שהמתבונן במקורם של דברים בברכות כ"ד בדברי הראשונים והאחרונים יראה ששוק הוא החלק התחתון והוא תלוי במנהג המקום והנח להם לישראל במה שנהגו כפמ"ג ומשנ"ב. וכ"כ בשו"ת אור יצחק. ב'בגדי תפארתך' כתב לדחות שבכמה מקומות שוק הוא הירך, וא"כ נפל פיתא בבירא, די"ל ד"שוק באשה...

הערותי לעיל ולא השיב ע"ז. ולגבי שו"ת מגידות המקור הוא בספרי בגדי תפארתך שם כתב שחזר בו בשו"ת מגידות ממה שכתב בפמ"ג, וזה לא יתכן, וכעת טוען המגיב להיפך שחזר בו בסדר חליצה משו"ת מגידות. אבל בכל זה אין נפק"מ כי הפמ"ג (שלפנינו והוא מהדו"ב) הוא משנה אחרונה ושם כתב כך: "והוי יודע דלשון שוק הוא...

יפה מאוד, לא הכרתי שגם מרן הראשון לציון סובר להקל בזה מעיקר הדין. אבל גם "שירה נלהבת" לא מביאה לריקודים המוניים אלא אם כן מדובר ברמקולי ענק שלכאורה אין הבדל בינם לבין כלי שיר. והמג"א שכתב שנהגו לאסור ריקודים ומחולות לא התכוון לאיזה מאן דהו שמפזז בביתו לכמה רגעים.

ולכן דעת לנבון נקל שיש לחלק בין שירים שמחים לשירים עצובים. ואם בימי חז"ל ניגנו בכלי שיר ממש ולא היה בעיניהם שמץ של פגם באבילות אלא אדרבה תוספת לאבילות, קל וחומר בנד"ד של שירים מוקלטים. וכ"כ הגר"א שלזינגר (אלה הם מועדי, ספירת העומר תד) ובשו"ת שואלין ודורשין (חלק ד' סימן ל"ז) והגרי"פ פיינהנדלר...

כיום כבר לא קונים דיסקים והזמרים אפילו לא בונים על הרווח הזה, אחד מעביר לשני שירים, או מוריד מהאינטרנט (ויש היתר בזה בפוסקים אם מוריד לצורך הנאתו ללא כוונת רווח ואכמ"ל), או שומע באינטרנט עצמו, או מוריד ומשלם כמה סנטים על ההורדה באופן המותר לכ"ע. ולכן נוצר נדון על שיר ספציפי של זמר שמכיל מילים של...

ראה בשו"ת הראשון לציון ח"ב שנשאל מה דין הקונה תנור מגוי וכתב בפשטות בחדא מחתא (בתחילת דבריו) להתיר בתנור של פסח ובתנור שבלע איסור. מצ"ב. ובלאו הכי גם לדבריך, קניית תנור חדש היא הפסד.

איני יודע אם זה מהבבא סאלי (מספרים זאת גם על רבי שלום משאש) עכ"פ מקור הפתגם הוא הוראה של רב מרוקאי לתלמידיו על מנת לפתח את שכלם, וזה מחזיר אותנו שוב למה שכתבתי לעיל, שאיני מדבר על תלמידים שעניינם ללמוד איך ללמוד, אבל די לנו בבזבוז כל השנים הארוכות בישיבה, אין צורך לבזבז על זה את כל החיים. קודם...

כבר בתגובה הראשונה הדגשתי שאינני מדבר על בחורי ישיבות, ואת הזמן שבחור נמצא בישיבה הוא צריך לנצל כדי לרכוש את יסודות העיון, בתקווה שיש לו רב שיודע ללמד זאת. אבל לאחר שבחור בזבז את מיטב שנותיו בישיבה, מעתה יעשה לביתו וילמד במהירות וביעילות באמצעות שוטנשטיין, מבלי לוותר על העיון. ההתנגדות...

לא הבנת, הערתי שמקפידים לברך אחר ז' ימים אבל לא מקפידים שיהיה גם במוצ"ש כדעת השו"ע.

הטעות שכולם טועים בה, היא שכביכול שוטנשטיין אינו לימוד בעיון... אבל אדרבה הלומד בשוטנשטיין יכול להבין במהירות את פשט הגמ' ואז יתפנה לעיין היטב בדברים, להקשות מה שצריך להקשות, ולאחר מכן (במקום לבזבז זמן על חיפוש בספרים) לראות בהערות למטה אם זכה לכוון לדברי הראשונים והאחרונים. ואם לא התעורר...

כעת ראיתי שהרחבת בכל הנ"ל ויש"כ. יפה כתב הרב נזרית, למה לא הבאת דבריו בקובץ PDF?

אין להרבות בקדישים לכתחילה אבל אחר שפשט המנהג, אין אחר המנהג כלום. ועיין בסידור אבותינו לרמ"א עטיה, ויש שנהגו רק אחר שחרית (שמש ומגן ח"ד או"ח ט"ו) וראה בספר נתיבות המערב ובספר דברי שלום ואמת ח"א (סוף הלכות תפילה) שיישבו המנהג. וראה בשבלי הלקט סי' ח' בשם הגאונים שכל תיבה יוצא ממנה שם המפורש...