תוצאות חיפוש

במאמר המוסגר, בספר שלמי ציבור ועוד כתבו מטעם זה להתפלל ערבית 'מוקדם'.

הנה לא הבנתי מה פשר דבר שכתב שהזמן הוא ב' שעות קודם חצות "וכמ"ש בפע"ח", ומיד אחר כך כתב שאין לנו אלא דברי האר"י ז"ל, ואם כן הדברים סותרים, דהרי פע"ח הוא מכתבי האר"י ז"ל ובדקתי והנה ז"ל הגר"ז הרי שדברי הגר"ז "כמ"ש בפע"ח" קאי על "סוף הזמן" שהוא עד אור היום, ולא על תחילת הזמן ובילקו"י העתיקו...

אשמח אם מישהו יברר מה כתוב במקורות שציין שם כי לכאורה איחליף ליה בסוגיא של זמן תיקו"ח שיש מחלוקת על זמנו, הן בין הפשט לקבלה (משמרה ראשונה לפי השו"ע זה עת רצון, ולקבלה לא), והן בין חכמי הקבלה בעצמם (קודם חצות או אחר חצות יעשה התיקו"ח, ואנן קי"ל כהאר"י ז"ל אחרי חצות). אבל אין לזה שייכות לי"ג מידות.

לא אני, כי אם האר"י ז"ל, שהובא גם בחזו"ע להלכה כמ"ש הרב @פשוט ראה בזה בספר עטרת חיים סי' ה פסקא יג. ניסתי להעלות כאן ללא הצלחה, ניתן להורידו כאן...

אפשר קישור לדבריו? בשבת שמעתי שישיבת יקירי ירושלים מתוקצבת כבר מהקרן הזו במאות אלפי ש"ח מידי חודש

כי כן כתב האר"י ז"ל והטעם לזה כמ"ש הרב ילקו"י הנ"ל שהמטרה היא לעורר רחמים וזה לא העת לעורר רחמים ואמנם אינו גרוע כמו י"ג מידות שע"ז מדבר הרמ"ז אבל אינו עת רצון אמנם הרב @מרפסן איגרי לעיל הביא מילקו"י שבשיעור בלווין במוצ"ש פעמים הקדימו אפי' את י"ג מידות הראשונות קודם חצות! והטעם צידד שם משום...

יש"כ מה היה עושה בעצמו בלווין? "אשרי" היה מתחיל אחרי חצות? מה עושה כיום בנו הראש"ל?

באר"י ז"ל מפורש שלא להתחיל "שום סליחות" קודם חצות. גם מה שעושים היום שמתחילים "אשרי" כו' קודם חצות לא יכון לדעת האר"י ז"ל ובפרט שכל מה שלא אומרים י"ג מידות קודם חצות הוא מדברי הרמ"ז, שכתב שקרוב הדבר לקצץ בנטיעות, והרי הרמ"ז עצמו [וגם המג"א ועוד הרבה פוסקים ראו"ח, כולל הרב פרי האדמה לתשומת לב...

לענ"ד ברור שאם היה היתר לגלות טפח בשיער הראש, היה דבר זה מוכרח להיות נזכר בראשונים ואחרונים הרבה מאוד פעמים, כי נתת דבריך לשיעורים, כידוע שהדור היחיד בו הקלו בזה "על פי הלכה" הוא דורינו על סמך דברי האג"מ והיבי"א, ועל כן מיד באו התקלות על ידי זה, מה שלא היה בדורות שמלפנים, כי נתת דבריך ומסרת תורה...

שם, לא במקומות אחרים אינני יודע

ביבי"א שם אות ז' הביאו בקיצור, אבל הרב @תלמיד מר"ן הביא בדקוק שכן הוא במקור שו"ת בנין שלמה חלק א סימן כ הרי איכא חיובא על כל אדם מישראל לעלות לתורה פעם אחת בחודש מיהת כמ"ש בספרי יראים: ומפליא ששם ביבי"א אות ה' מעתיק דברי הבנין שלמה ותו"ד, ומתעלם שכל בניינו וסברתו שם היא אחרי שמוכיח כי ברכה...

אולי הרב @בנימין לוריא יביא את הציטוט המדוייק?

אני מוכן כמעט להתערב על כל פוסק שתביא [אני לא אומר כולל יביע אומר... כי איני רוצה להיכנס לפוסקי זמנינו] שכתב ש"קיבלנו הוראות מרן", שהוא עצמו חולק על מרן ז"ל במקומות אחרים (לא לוקח אחריות, אבל זה בדוק אצלי ברובא דרובא) אפשר לדחוק תירוץ נקודתי כאן ושם אבל יש את הרוב ויש את המבט הכללי של הגישה של...

אני דיברתי על כף החיים המהדורה החדשה שנדפסה לא לפני הרבה שנים, שלא הושמט שם כלום [ורק במקום אחד שינו קצת]

לא 'טענתי' אלא כתבתי שמצינו כיו"ב בקישו"ע של הגרר"ב טולדאנו זצ"ל ו'כנראה' ניתן לשער שביקשו הערות וכתב 'השגות' שכנראה לא מצאו חן בעיני אי מי להכניס השגות על הספר בתוך הספר של המחבר

וגם בזה לא הושמט אלא עידנו את הדברים זה היה השגה על כף החיים וסברו שלא מתאים להכניסה בספרו של כף החיים אבל אחרי שנכנס בדפוס הראשון אז במהדו"ח רק עידנו את ההגהה

אני יודע שלא הושמט כלום ממה ש'נכנס' בדפוס בכף החיים [לבד מקום אחד ויחיד בהוראת אדם גדול] לגבי מהדורה של צילום הגהות בכת"י זה סיפור אחר כמובן, ברור לך שלא אמורים להדפיס את הגהותיו שעל הגליון ול'הכניס' בגוף הספר

מה הכוונה מחק? הם נכנסו לכף החיים ואחר כך נמחקו? - אם כן להד"ם. אם הכוונה "מחק" ר"ל החליט שלא יכנסו לספר כף החיים (ואין לי בזה כל ידיעה, ומסדר השנים לא מסתבר שהכוונה - למי שמשתמע מכאן), זה מזכיר את הסיפור על הקיש"ע לגרר"ב טולדאנו זצ"ל, ואני רק יכול לשער שהשורש בשניהם שווה, שביקשו הערות וכדו'...

הגרי"ח סופר שליט"א כתב בנושא מהו שוק ומהו ירך בא' מגליונות 'מגיד דבריו ליעקב' האחרונים

לגבי סתירות בין ההלכות למעלה ללמטה - ראה בספר עטרת חיים (איפרגן) סי' ז' הערה י"ג. במקום אחר רשמתי אצלי עוד מקורות. מצו"ב צילום