תוצאות חיפוש

אפשר להעלות?

ראוי להביא גם המכתב של רבותינו הגדולים עיני העדה חכם יהודה צדקה זצ"ל וחכם בן ציון אבא שאול זצ"ל, במכתבם בראש קובץ "באר יצחק" ח"א (משנת תש"נ) על הכולל הנ"ל, ובין היתר כתבו: "חבורה קדושה של ת"ח מופלגים בתורה ויר"ש, במגמה ברורה להתעלות ולגדול במעלות התורה והיראה, ומתמסרים הרבה ללימודם, בין באיכות...

מצורף ליקוט בענייני בין המצרים מכתביו

חלק מהדברים שכתבתי להרב המחבר נר"ו [בהיותו בישיבת חברון] שמעתי בלוויה מהרה"ג רבי דוד קורץ שליט"א, שזוכר הוא עת הגיע הגאון זצ"ל ללמוד בישיבת "חברון", והיה נחבא אל הכלים ממש, והתיישב ללמוד בשקט לבדו, בלי להתערבב עם כולם, וכשראו כן הביאו לו לחברותא בחור חלש, ואחר זמן קצר מיד התוודע כוחו וגדלותו...

אתמול למדתי בשו"ת אור לציון, ובהיותי מוציא כרך ב' וכרך ג', ראיתי כי בכרך ב' שי"ל בחיי רבינו המחבר זצ"ל נכתב בכריכה ובעמוד השער בהדגשה "הלכות פסוקות", מה שלא נכתב בכרכים הבאים.

לתועלת אעתיק כאן כל דברי מהר"ח אור זרוע [שיש מה לדון בדעתו] שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קא על הברכות ששאלת אם אדם השכים קודם עלות השחר וברך כל הברכות הקצרות. וחזר וישן עד אור הבקר אם יחזור ויברך בקומו בבקר אי לאו? לא שמעתי מזה מרבותי. אמנם מקצת כגון לשכוי בינה ושלא עשאני גוי ועבד ואשה היה נראה שלא...

הוא בלא"ה פסק בזה דלא כהרש"ש, בספרו בן איש חי

כתוב שם שאילו הרב פעלים שכתב לברך בחצות לילה, היא רואה דברי מהר"ח אור זרוע, שכתב שהמברך בחצות הוי ברכה לבטלה, היה חוזר בו

גם בגליון "השיעור השבועי" גליון 453 פרשת בלק תשפ"ד, ראיתי שחוזר ומקשה כיצד הבן איש חי כתב שקיבלנו הוראות מרן ז"ל, וחולק עליו הרבה, והביא דוגמאות, וכתב (שם אות ג') "הדבר הזה צריך יישוב". האם ידוע מ"ט לא חזר והביא תירוצו ע"פ דברי הנתיבי עם, והניח בקושיא, גם בגליון זה וגם בגליון הקודם כמ"ש בהודעתי...

בא לידי גליון "השיעור השבועי" גליון 452 (פרשת חקת תשפ"ד) ראיתי שבסופו הקשה על הבן איש חי שפסק דלא כמרן ז"ל והביא כמה דוגמאות, ובדרך כלל דוגמאות אלו מביא כהקדמה לדברי הנתיבי עם שנידונו באשכול זה, ומיישב הכל על פי היסוד האמור, אבל בגליון הנ"ל הניח בקושיא ולא תירץ כן, עיין שם

המחבר הוא הרב הרשקוביץ מח"ס שטעייגן ועוד ספרים כיו"ב הגר"י עדס שם מציין שהוא מחברו

[הג"ר יעקב עדס שליט"א לאחרונה התחיל לכתוב דברים שלא היה כותב בעבר, בסוף ספר שבילי ראדין כתב שם דברים יותר חמורים שם אגב הוא מציין לספר 'דמעות של מלאכים' וד"ל]

בפסקי תשובות סי' רצב ציין לסידור רבי שבתאי ואכן שם (לבוב תרכ"ו במנחה של שבת דפ"ד ע"ב) כתב "לא יאמר ואני תפלתי עם הקהל אלא ימתין עד שפותחין הארון", ע"ש

שם ס"ס יז אין גילוי

בכהח"פ ס"ס כח אות עד אין גילוי

מקורות כתובים במטותא

בס"ד המנהג הידוע לי, שאומרים הפסוק ואני תפלתי וגו' קודם פתיחת ההיכל האם יש מנהג אחר? כלומר להקפיד לאומרו אחר פתיחת ההיכל? האם יש בזה מקורות מפורשים? [באר"י ז"ל ובא"ח אין הכרע כ"כ].

השאלה הזו שייכת לסוגיא של אפי תלתא, עיין בספר חפץ חיים כלל ב' הכללים בזה

חפץ חיים לשון הרע כלל ה אות ב ב. והנה עד כה הצענו מעניני דיבור האיסור הרבה דברים שהם משתנים לפעמים בדינא לפי הענין. ועתה בסעיפים הללו נדבר בחלק הגדול שבחלקיו מפני שאין שום צד זכות על המספר כי איננו מכוין לשום תועלת רק לספר בגנות חבירו, והמכשלה בו יותר מצוי שנכשלין בו כמעט רוב העולם ורק מצד חסרון...

לפני רבות בשנים נקלעתי לאיזה מקום והגאון רבי יעקב עדס שליט"א דיבר בזה ארוכות ארוכות וצידד צדדים בזה אולי יש בזה בספריו דברי יעקב