תוצאות חיפוש

תשובות מצוינות אך לא להם כוונתי אלא ללשון יותר מפורטת שכתב המשנ"ב

כמדומה שקושיה זאת הקשה הפרי חדש בסימן תקפג' ולמיטב זכרוני כיון מרן לתירוצו של הפר"ח אשמח אם יעלו צילום.

יש מקום מפורש יותר

אין בכך שום הטלת דופי זה נמצא בכתי"ק והגרפיקאית עשתה מעין הכתב מה דופי בזה?

יפה מאוד אבל כוונתי למקום שכתב מפורש יותר.

כוונתי רק על עניין אלפין ועינין

בשו"ת שבט הלוי [ח"ד סי קלד'] כתב דיברך באמצע שמו"ע ולא חשיב הפסק אך בחלק י' סי' קח' יעץ לכוון שלא לצאת בתקיעות שתוקעים בלחש ויברך על התקיעות של חזרת הש"ץ. ומ"מ משמע מדבריו דלא ס"ל כהערה הקודמת שכתבתי.

זכורני שבריטב"א במסכת ר"ה [כמדומה בדף לב- לג] כתב- שלפני שתקנו תקיעות דמיושב היו תוקעים רק מעומד במלכויות זכרונות ושופרות, ולא היו מברכים על השופר דברכת המלכויות וזכרונות ושופרות הם ברכת השופר דומיא דברכות ק"ש, דלא מברכים על מ"ע של קריאת ק"ש דברכות ק"ש עולים כברכה על ק"ש, ואולי מי שלא שמע...

זה מקור הסגולה ואדרבה מדברי הבעש"ט ישנה הערה על הסגולה. ומ"מ אף חכם אוהב ציון לא שמע על הסגולה לחרוט על הסכין למרות שהורתו וקדושתו אצל חכמי ומקובלי ירושלים. סגולות נפלאות ליום ראש השנה • הרב יוסף חיים אוהב ציון ב. קניית סכין בערב ראש השנה סגולה לפרנסה כתב בספר סגולות ישראל (אות ד') שכתב ששמע...

היכן מזכיר המשנ"ב שראה את השו"ע שיצא בזמן דורו של הב"י

איזה פוסקים? מה שייך קריאת שמו"ת לעירוב תבשילין וכי קריאת שמו"ת היא חובה בשבת דיחשב כמכין לשבת? הרי קריאת שמו"ת חובתה כל השבוע דלעולם ישלים אדם עם הציבור ועד מנחה של שבת יכול לקרוא דחשיב עם הציבור דאז קוראים כבר הפרשה הבאה. ומה שייך כלל לעירוב תבשילין?

אתה באמת מאמין שזה צילום כתב ידו? אף אם מקור הסגולה הוא נאמן מה שברור שזה אחת הגרפקאיות של הדברות עשתה. אם תרצה אארגן לך כתי"ק מעין זה.

בשנים האחרונות בהדברות פרסמו סגולה בשם זקן המקובלים הגר"י כדורי זצוק"ל לקנות סכין בער"ה ולרשום שמות הקודש על הסכין. ושאלתי היא האם באמת נמצאת סגולה זו בכתבי הרב זצוק"ל או שזה עוד סגולה מבית היוצר של "כופין על הצדקה"? אשמח לידיעות בעניין, אם מאן דהוא שמע ע"כ עד לפני שנתיים או לבדיקה מקיפה אצל...

וכב' הק' אדברי רש"י בפי' לחומש [שמות כ' ט' ] עה"פ "ועשית כל מלאכתך" וכתב רש"י- "כשתבא שבת יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה שלא תהרהר אחר מלאכה" הא קיי"ל הרהורים מותרים? והוא דינא דגמ'. וצריך לומר דהוי מעלה ולא אסור מעיקר הדין.

העירוני כמה מבעלי תקיעה מומחים שאין ליייבש בפן חם אלא אך ורק בפן קר.

מעיקר הדין ברור שאפשר להאריך עד מעט פחות משניה שהיא שיעור ט' טרומיטין, אך לחומרא יש לעשות את השבר עד פחות מו' טרומיטין להרויח את דעת הרמ"א בדעת רש"י דשבר הוא ב' טרומיטין וא"כ ג' שברים הם ו' טרומיטין.

כבודו כנראה מתכוון לסברת מרן זצוק"ל ביחווה דעת לגבי הרמקול דאמרינן דל עשתרות קרניים איכא צל סוכה, אבל אין נראה שזוהי כוונת המשנ"ב אלא שישמעו בפועל.

אם אפשר בבקשה מידע על מקור הדברים? איזה ספר והיכן? מסתבר ילקו"י אבל היכן?

מה למעשה נוהגים?