תוצאות חיפוש

נראה שהכוונה לשם אלרועי

זה אולי יבוא מחו"ל

לא ידוע לי מאיפה כבודו מביא בחנוכה אבטיחים?

כן מבואר גם בעלון זה:

זה מה שמצאתי שכן היא דעת הרב אלישיב מתוך עלון נחל שורק: הרב אלכסנדר מנדלבוים שליט"א מחבר ספר 'זאת הברכה' ענה בראיון ל'נתיב הכשרות' (להאזנה: נתיב הכשרות 0747962157) לשאלות בעניין אמירת ברכת שהחיינו. בדבריו היו מספר חידושים. הרב מנדלבוים אמר, שלכאורה היה ניתן לברך ברכת שהחיינו על אבטיחים שעונת...

שמעתי שיש שאינם מברכים שהחיינו על אבטיח כי הוא כלאיים עם דלעת מה המקור לכך? ומה דעת רבותינו מצוקי ארץ בזה.?

אם בענייני שמות עסקינן. מצ"ב הסרטה של מרן אביר הרועים כמדומה על השם "אלרועי" חובת צפייה למי שעדיין לא ראה "מאן מלכי רבנן" "מלך ביופיו תחזינה מישרים"

מבואר באור החיים הקדוש ויקרא יט' ג' הו"ד ביחווה דעת ח"ה סי' ל'

הרב לא התייחס האם יש בזה מעלה הרב רק דן לגבי האמירה שזו עליה חשובה.

האם יש לזה מקור שיש מעלה בעליה לעליות אלו או שזה מנהג גבאים כלשון מרן זצוק"ל על פתיחת ההיכל לפרנסה, וידוע שמנהגו היה כלל לא לפתוח את ההיכל..... אולי בברכת כהנים יש מעלה לעלות, כמו שהמנהג שהקורא בתורה עולה את עליה של הקללות בפרשת "כי תבוא" ו"בחוקותי" שלא ישמע ח"ו שהבעל קורא מקלל את העולה לתורה...

לא התכוונתי שאין כלל בעיות זה ברור שכל אנשי האצולה וראש הישיבות והרמי"ם, של הישיבות הספרדיות שולחים את בניהם למוסדות אשכנזים זה בעיה גדולה. זה שמכניסים אנשי צוות לא מנוסים וכדו' זה בעיה, ועוד שלל בעיות שכל אחד מעלה בדעתו. אבל בשורה התחתונה מי שסובל מכל זה זה רק אנחנו, הציבור שהולך וגדל מיום ליום...

הבעיה הכי גדולה של הציבור שלנו שהם כל הזמן מחפשים איזה בעיות יש........... וכל אחד בפקחותו מנסה למצוא חולשות אחרות ברגע שיאמינו שאין להם שום בעיות הכל יבוא על מקומו בשלום

כנראה האבודרהם וגדולי האחרונים שהזכרתי גם לא הסתובבו במושבים. או שהמושבים הסמוכים למגדל העמק התגלו בדורות האחרונים, שלא היו לעיני הגדולים הנ"ל

איזה מחלוקת יש על זמן חצות? ובלאו הכי קשה למה לא נפשוט את זמן עלות השחר שזה כו"ע מודו. אלא מהא ליכא למשמע מינה.

ויותר שדווקא מתורתו של מרן זצוק"ל מובאת באהלי שבת כל שבוע אצל האשכנזים.

אם הבנתי נכון את דברי מרן הראשל"צ , התרנגול קורא רק בבוקר, וזהו חידוש של מרן הבא"ח בשם הרש"ש שהוא מבחין בין אמצע היום לאמצע הלילה אבל לכאורה מדברי האבודרהם ועוד מראשוני האחרונים המצ"ב, משמע שקריאת התרנגול הוא גם בחצות. ספר אבודרהם ברכות השחר מנורת המאור פרק ה - תלמוד תורה עמוד 294 מעשה רקח...

ואכתי יכול להיות שכל דבריו שטוב ליזהר, זה רק בתרומת דם, שמוציאים מבחנות של דם, וע"ז כתב שזה מועט ביחס להקזת דם שבזמן חז"ל משא"כ בדיקת סוכר, שזה ממש טיפת דם קטנה, אין עניין אפילו להזהר לכתחילה.

השאלה היא האם דברי רבינו שליט"א שטוב להזהר. הם גם על בדיקת סוכר או רק על תרומת דם, ויש לחלק בזה, שבדיקת סוכר היא כמות קטנה של דם ולא הוי בכלל סכנה כתרומת דם.

תודה רבה על המילים החמות.

בהליכות שלמה להגרש"ז פרק ח' כלל לא ברירא ליה אי יכולה להתפלל אחרי זמן תפילה. אמנם מדעת מרן משמע לא כך, אמנם לכתחילה אולי יש לחוש לדבריו.