בראשונים ובשלחן ערוך לא כתוב "לומר לקרוביו את מצבו", אלא עיקר הטעם שיבואו לבקר אותו ולא לידיעה בעלמא על מצבו, וכפי שמבואר כוונת הרב רביבו. וממילא כל שיהוי זה מצב של סכנה, ובפרט שיודע לחשב הזמן שהם אמורים להגיע מהזמן שהוא שלח לקרוא להם.
ובדרך כלל במקום צער לא גזרו חכמים, ובפרט במקום סכנה למה...