תוצאות חיפוש

ישר כח. תודה רבה לרב בנימין לוריא שהאיר את עינינו בסוגיא זו, שלצערנו הפכה להיות מעשית שוב בימים אלו (לאחר הימים הנוראים)

ומה לגבי הפיסקה האחרונה – "אל תשיבנו ריקם מלפניך" שנהגו גם הספרדים לחזור אחרי החזן. האם יש בכך ענין כמו שהוסבר לגבי אין לנו מלך אלא אתה ולגבי זכור כי עפר אנחנו. או פשוט בגלל שזו הפיסקה האחרונה נהגו הספרדים כמו שנוהגים האשכנזים לחזור אחר החזן?

כל רצוני בהודעה הקודמת היה לומר שיש להתיר לכתוב במחשב אף שלא לצורך המועד, מה שלא הזכירו חברי הפורום באשכול זה, אלא רק כתבו שמותר לצורך המועד ולא כהסוברים שאסור אף לצורך המועד ואולי רק לצורך דברי תורה מותר. רק אגב הערתי שאמנם מצד כתיבה אין איסור, אך אולי משום הגברת זרם שאסורה משום מוליד בשבת...

לא ראיתי לאחד מחברי הפורום שיכתוב שמותר לכתוב במחשב אף שלא לצורך המועד, אני מצרף מקורות: מותר לכתוב אגרות שלומים בחול המועד באמצעות מחשב, כיון שנחשב מעשה הדיוט (חזו"ע רה). ויש אומרים שאפילו שלא לצורך המועד מותר, כיון שכתיבה במחשב לא נחשבת כתיבה כלל, אלא גלים אלקטרונים (מועדי ה' עמ' רנב. ימי יוסף...

ניתן לראות גם בספר הוראה ברורה בסימן קטז בסוף הספר בביאור הלכה הארוך שהביא הדעות בענין והראיות ממה שלא שייך לשון "קלוף" על בצל ירוק. ועוד. ע"ש

לא. אמרו לי שבכתבה כתוב שצריך להתפלל 4-5 שעות לפני הלילה. ולאחר צאה"כ אסור!

ומה לגבי תפילת ערבית ש"אסור" להתפלל ערבית אחרי צאה"כ אלא רק לאחר מכן?!

תודה רבה על הצילום. זה המקור שהראו לי שבעקבותיו התעוררתי לשאלה איך האחרונים מתייחסים לדברים המחודשים הנ"ל, אם אכן הוא כתב אותם. כי לא זכור לי במעט דמעט שראיתי אחד מן האחרונים שהזכיר דבריו

שלום. עדיין ממתין בכליון עיניים!

תודה. אני מכיר את הספר. אבל ברצוני לדעת איך האחרונים מתייחסים לדברים המחודשים הנ"ל, אם אכן הוא כתב אותם. כי לא זכור לי במעט דמעט שראיתי אחד מן האחרונים שהזכיר דבריו

שלום. רציתי לשאול האם מישהו שמע על הספר חידושי הרז"ה לרב אולסקר זאב וולף בן שמואל חברותא של הנודע ביהודה. שמעתי שיש לו כמה חידושים בהלכה שרציתי לברר האם אכן כך הדברים. 1. "אסור" להתפלל ערבית אחרי צאה"כ אלא רק לאחר מכן 2. גריס שאמרו בנדה, היינו בגודל 4 אמות ועוד. תודה.

אם כן למסקנה לא הבנתי מה הרב בנימין לוריא שליט"א רצה לומר בתוספת מפרשת נח. כי אנחנו רואים ב-3 שיעורים שהרב אומר שלא נהגו לברך אחר עקירת שלחן, ומאידך ב-2 מכתבים הרב כותב שצריך לברך ולא מזכיר שלא נהגו בכך. א"כ למסקנה יש לומר כמו שכתב הרב "רבינו" לעיל ש-באמת דעתו שמברכים, רק שלא ראינו שנוהגים כן...

כפי שכתבתי פרשת בשלח תשפ"ב זה לאחר כסליו תשפ"ב ולכן השיעור נמסר לאחר כתיבת התשובה הנ"ל. אך מ"מ יש לומר שהעיקר כמו התשובה מכמה סיבות

בסיכומים שלי של שיעורי הראש"ל מצויין אצלי שהתייחס פעמיים לנושא זה ואמר שהמנהג שלא לברך לאחר הסרת המפה החד פעמית (כדברי אחיו הג"ר דוד יוסף בהלכה ברורה). ואני מביא את השכתובים: משפטים תשפא: לכאורה אם מוציאים את מפת הניילון חשיב שפיר סילוק שולחן, אך לא ראינו מי שנוהג לברך על קינוח ברכה אחרונה לפני...

שלום וברכה ידוע שמרן שליט"א אמר כמה פעמים שיש לו ספר בענין הלכות שמירת הלשון עם השגות על החפץ חיים. ברצוני לדעת האם מלבד מה שהרב שליט"א בילקו"י ימים נוראים ובעוד כמה דוכתי יש קונטרס או ספר בענין שניתן להשיגו?

אפשר בבקשה לצרף כאן את דברי מרן הראש"ל בילקו"י המדובר, נשמח לראות איך הרב הבין כן מהרשב"ץ תודה

מישהו יוכל להאיר את עיני בכוונת מרן שליט"א מדוע אין ראיה מדברי הרשב"ץ, הרב שליט"א אמר שכך מוכח מהמשך דברי הרשב"ץ בד"ה "נמצא". אך לא הבנתי דברי קודשו כי ד"ה "נמצא" מופיע לפני קצת לפני מש"כ הרשב"ץ לגבי פירא חדתא, ואם כוונתו למש"כ בהמשך ד"ה "נמצאת למד", או לד"ה "נמצא פסקן של דברים", לא מצאתי שם...

שלום וברכה ידועה דעתו של מרן רבינו זצ"ל בחזו"ע עמ' ערה שפרי שמברכים עליו שהחיינו קודם לפרי שמברכים עליו מין שבעה. ומלבד מה ששמעתי שהעירו דלפי זה בראש השנה יש להקדים את הרימון לתמר, והרי העולם לא נוהגים כן. ידוע שהעירו גם מהרשב"ץ בברכות מא ע"א שכתב "ונראה לי דפירא חדתא דמברכין עליה שהחיינו ראוי...