תוצאות חיפוש

שלום וברכה אם התנה בתחילת מנהגו בהפרשת מעות מעשר כספים שיוכל לעשות במעות המעשר 'כל מצוה שירצה', אינו רשאי לנכות ממעות המעשר לצורך נתינת זכר למחצית השקל, דמסתבר שכיון בתנאו לכל מצוה שאינו חייב בה מעיקר הדין, ולא הוי כאלו אמר שיפריש מעות מעשר 'בלי נדר', אלא שכוונתו היתה שאת מעות שהמעשר ש'נוהג'...

שלום וברכה אפשר לומר עוד שכיון שהרב מקבל מעילום שם מאנשי קהילתו או אנשי השיעור, הרב חושב שכולם נתנו, ממלא כל מי שנתן יוצא ידי חובה אליבא דכ"ע, כי הרב יודע שהוא מאנשי קהילתו והוא השתתף, ממלא שייך בנותן גם טעם של מנות הלוי להרבות אהבה ואחוה וגם טעמו של תה"ד משום סעודת פורים, ועוד אפשר לומר שאנשי...

שלום וברכה מותר לאכול מיני מזונות מהדין כל היום לפי שהוא סעודה שרגיל בה, ומצוה להמנע מלקבוע סעודה שרגיל בה בחול מתשע שעות ולמעלה, וכ"כ מרן בסימן רמ"ט ס"ב ובילקוט יוסף (שבת א כרך א עמוד שנא) אולם בפורים שחל בערב שבת שהיא סעודת מצוה שזמנה בערב שבת מותר מהדין אפילו לקבוע סעודה אחר חצות אלא שנכון...

שלום וברכה הנכון לקבוע סעודת פורים שחל בערב שבת קודם חצות, אולם אם יש צורך משפחתי להסב לסעודה דוקא לאחר חצות וקשה להם לאכול ב' סעודות גם של פורים וגם ושל שבת ורוצים להסב אחר מנחה קטנה ולפרוס מפה ולקדש רשאים לעשות כן בסעודת פורים שהיא סעודת מצוה. כן כתב הרמ"א בסימן תרצה ס"ב כשחל פורים ביום שישי...

שלום וברכה בן ששולח לאביו יוצא בזה ידי חובה וכמו שכתבו מרן זיע"א בחזו"ע (פורים עמוד קלה - קלו) ומרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (פורים עמוד תשלב) בשם שו"ת לבושי מרדכי תנינא (חאו"ח ס' ט) שאין להקפיד משום דכתיב ומשלוח מנות איש "לרעהו", ומשוי לאביו כאילו הוא רעהו, שהרי כתבו הפוסקים שגם ששולח לרבו...

שלום וברכה לטעם תה"ד שמשלוח מנות לצורך סעודת פורים יוצאים יד"ח גם עילום שם, ולטעם מנות הלוי שהוא להרבות אהבה אנה"נ שלא יוצאים בעילום שם, וכיון שבמשלוח לרב נוסף עשה דכבוד תורה, ומסתמא הנותנים מקיימים משלוח נוסף שלא בעילום שם לצאת אליבא דכ"ע, העדיפו לכבד הרב בשם כל הקהילה או השיעור שלא לפגוע...

שלום וברכה יש לקרוא את המגילה של ליל פורים מצאת הכוכבים ואילך, ולא מפלג המנחה, רק במקום אונס גמור שאי אפשר לקרוא את המגילה בצבור אלא מבעוד יום, מותר לקרוא את המגילה בשעה זו עם ברכותיה, ואין לדחות את קריאתה לקוראה ביחיד אחר צאת הכוכבים. כמבואר בשו"ע (סימן תרצב ס"ד) וכמש"כ בילקוט יוסף (פורים עמוד...

שלום וברכה אם מאכל חלבי התבשל בסיר הבשרי בחום שיד סולדת בו, הסיר טעון הגעלה, ואם המאכל החלבי לא הגיע לחום שהיד סולדת בו הסיר מותר בשטיפה עם סבון. בברכה רבה

שלום וברכה על פי מה שאמר מרן הראש"ל שליט"א אתמול בשיעור השבועי (מוצש"ק פרשת יתרו התשפ"א) שאין לברך הגומל כשנמצא חיובי לנגיף ללא חולי רציני, מכ"ש שאין לברך כשעשה חיסון ולא הרגיש טוב למשך כמה שעות, כיון שאין כאן חולי. בברכה רבה

שלום וברכה הן עתה הראוני שמרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (החדש חלק א כרך ד עמוד תקב) כתב אולם אחר שנים יצא לאור הספר חזון עובדיה על הלכות שבת ושם (שבת ב' עמוד רח) נתבאר שהעיקר כדעת הרבה אחרונים שאין סיבה לפטור את הנשים מתפלת מוסף, ולכן לכתחלה תתפללנה מוסף, ושלא כמו הלשון ביביע אומר שאין למחות...

שלום וברכה ראה בספר חיים בריאים כהלכה (פרק ז מהדורת שנת העשור בעמוד 111-112) וראה מש"כ עוד בשם ת"ח (שם עמוד 120). בברכה רבה

שבוע טוב מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (סימן קו סעיף ד) כתב נשים פטורות מתפלת המוספין של ראשי חדשים שבתות וימים טובים, לפי שתפלת מוסף אינה בקשת רחמים, אלא באה במקום קרבן מוסף, וכמו שנאמר ונשלמה פרים שפתינו. (תוספות ברכות כו א). והרי היא ככל מצות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות. וטוב שישמעו התפלה...

שבוע טוב ומבורך אין סתירה מדברי הרמב"ם בענין סדר נכון של אכילה ממ"ש הרמ"א שיש לשתות כשהוא צמא, וכמו שהסביר בספר חיים בריאים כהלכה של הרב יחזקאל אסחייק שליט"א דהרמב"ם כתב שהנכון להנהיג עצמו שישתה קודם הסעודה כעשרים דקות לפני הסעודה שירוה צמאונו כל צורכו, ועד הסעודה יהיה מספיק זמן למעיו לייצר...

שלום וברכה אכילת אתרוג בטו בשבט הוא חלק מהמנהג הנפוץ ברוב תפוצות ישראל לעטר את השולחן בפירות האילן, ובפרט שיש שפרשו ר"ה לאילן רומז לאילן הידוע אתרוג, ולכן גם נכון להתפלל שיזכה לאתרוג מהודר בחג הסוכות, ואם זוכה לאכול מאתרוג שברכו עליו, יש בזה מעלה נוספת כיון שנעשה בה מצוה אחת תעשה בה מצוה נוספת...

שלום וברכה כבר כתבו הפוסקים והביאם מרן זיע"א בחזו"ע (אבלות ח"א עמוד יא) שאע"פ שעיקר מצות ביקור חולים היא ללכת אליהם לדרוש בשלומם ולהתפלל עלהם, מ"מ כשנבצר ממנו להגיע לחולה כגון מחמת המגפה, יתקשר אליו וידרוש בשלומו ויתפלל לרפואתו ובזה יקיים מצות ביקור חולים. בברכה רבה

שלום וברכה מותר גם ללמוד, כמובן ב"ה כיום יש הרבה פירושים שהם עוזרים להבנת דברי רשב"י זיע"א, כמו כן מותר ללמוד קטעים משער הכוונות במה שמרגיש שייך אליו, ותמיד ידע שאין לנו השגה בעומק דבריהם, ומשתדל להבין מה שמשיגה נפשו, וכמה שאדם יותר מתקדש יוכל להשיג יותר בדברי המקובלים, וכמו כן תמיד יוכל לשאול...

שלום וברכה רק לענין ישיבה בספסל שיש בו תפילין לדעת מרן מעיקר הדין. בברכה רבה

שלום וברכה ראה מש"כ מרן זיע"א ביבי"א (ח"ז חו"מ סי' ו) ובקובץ ויען שמואל (חט"ו סימן מד), ומרן הראש"ל שליט"א בספר שולחן המערכת (ערך אסמכתא ס"ס רמח) כתב במסקנה דמילתא בדין השתתפות בהגרלה שעושים לצורך ישיבות וצדקה וכיו"ב, לכאורה אין איסור לזכות במעות (וכמש"נ ד"ה ועדיין) ועי"ש, ולפי זה יש להתיר...

שלום וברכה בערוך השולחן (סימן רעא סעיף כב) כתב צריך שתהיה מפה על השלחן תחת הפת ומפה אחרת פרוסה על הפת וכן המנהג בכל תפוצות ישראל ומעריכין זה מבעוד יום, ובזמן הש"ס שאכלו על שולחנות קטנים ולפני כל אחד היה שלחן היו מעריכים על השלחן שעמד במקום אחר ואחר הקידוש היו מביאים השלחן לפניו ולא היו צריכים...

שלום וברכה לדידן הספרדים מעיקר הדין יש להתיר לישב בספסל שמונח בו תפילין , דדוקא בס"ת שקדושתו חמורה יש להחמיר אולם בשאר ספרים יש להתיר בפרט בבית המדרש שהמקום צר, אולם לבני אשכנז ראוי להחמיר שלא לישב בספסל שמונחים בו ספרי קודש או תפילין, ואם הספסל מחולק בנסרים שבין אדם לחברו, חשיב שפיר הפסקה...