תוצאות חיפוש

ידוע מאמר רשב"י כל ישראל בני מלכים, ולמעשה ס"ל לרשב"י מכח דבר זה : א. שרשאים כולם ללבוש זוג על צוואריהן בשבת (שבת סז.!!!!! - זה דף היומי של ל"ג בעומר ומכאן ללימוד דף היומי מן השמים!!!!). ב. שרשאים כולם לסוך עליהם שמן וורד, ולא חיישינן דמיחזי לרפואה (שבת קיא.:). והנה לקמן קי"א: לגבי שמן וורד פסק...

על אף שמרן לא מיירי כאן אלא מנורת לד, עכ"פ מדנקיט טעמיה דהגרש"ז במנחת שלמה ע"כ להתירא קאמר אפילו במנורת חשמל שיש בה חוט להט.

ייש"כ. אמנם זה חידוש אצלי שצריך שיהא דעת האדם שהמשא יהא לצרכו ולדעתו !!??, והלא המג"א (סי' ש"ה) אסר לעשות רעש מועט (!) שמא הסוס ישמע ובכך יוביל את העגלה.

לענ"ד לא דומה, כי שם המלאכה היא התלישה , וזה לטעמה ולהנאתה שתהנה...., אך כאן הנידון על המשא והטלטול בזה לא נראה לעניות דעתי שזה נקרא להנאתה, וה"נ שהיא רוצה את מה שאהבה נפשה ומצאה במטמוני הפח מ"מ הבריחה הזו לא להנאתה, וישל"ע.

מש"כ שהסיבה לאסור שלהבת לא משום מכבה, כ"כ ברש"י שבת ריש מז., יעו"ש. מה שהבאתם מהחזו"א שהסיבה לגזור שלהבת משום דקבוע במקומו, כבר הקשה עליו במנחת שלמה (ח"א י"ד) שהרי נר כן הדרך בחול (בזמניהם) לטלטל, וסיבת האיסור של שלהבת כי נוצר כל הזמן אש חדש, ובפנס שחוט להט לא חדש אל אהמשך ישיר מהחשמל כל הזמן -...

שפיר כתבת חכימין דיהודאי, אמנם לאו מטעם זה אמרתי אלא מכיון שילדים אינם יכולים לקשור. אך גדולים אסור וכמ"ש רבנו ע"ה שחשש שמא יקשור.

ביאור איסור 'מחמר' בקצרצרה: א) האיסור הוא רק עם יש לבהמה / חיה 'משא', וגורם לה להשיאה במקום שאין עירוב. ב) גדר האיסור כמו' בר"ן שבת קנ"ג (ובמ"ב ריש סי' ש"ה) שהוא כמו שעושה מלאכה בשותפות עם הבהמה. ג) הצדק אם כבודו דהוי ספק פ"ר. ד) עיקר השאלה האם לסלק את החתלתול הוא בגדר מנהיגה דבעצם אינו רוצה בה...

יש לעיין דהנה כידוע לבר מחיוב שביתת בהמתו כמו' בשו"ע או"ח סי' ש"ה , יש גם איסור (דאורייתא) של מחמר, והוא להנהיג חיה או בהמה (ולרב הראשונים הוא אפילו על שאינו שלו, וכ"נ במ"ב שם ובסי' רס"ו, וע"ע באגלי טל חורש אות י"ב) והיא נושאת משא. אמנם הסתפקתי , מה הדין בחתול שנובר באשפה והוא רוצה לעבור שם וכך...

יישר כח גדול בעזר הצור אעיין במראי מקומות שכתב כבודו נר"ו. אמנם לפי מש"כ יצא דמרן נ"ע יחמיר יותר בבלון משחש שמא יקשור, אולם לילדים ליתן להם לשחק שאינם יכולים לקשור, אלא משחקים בהם ע"י שממלאים באויר ומפרחים באויר ועושה סיבובין, מותר.

אסביר ביתר שאת את השאלה: דהנה ישל"ע בפסק מרן שליט"א (מה שלא מבואר במכתב) מדוע העומדים במרפסות אינם נקראים שעומדים במקום אחד ואפילו רואים אלו את אלו, ויש לומר משום שהמרפסת הינה רשות בפני עצמה כי היא שייכת לאדם מסויים, ולפי"ז גם אם הם יעמדו כולם בקומה אחת לא יהי' טוב, או משום שהם מפוזרים ועומדים...

כמו"כ אני הקטן בררתי אצל המשגיח כשרות דמעלה אדומים שם מייצרים את הבאגט קראנצ' הלזה, ואמר לי כנ"ל שהם מכינים זאת במיוחד, וזה לא שיריים של לחם שעשו מזה מעדן הלז.

ישל"ע מדוע העומדים במרפסות אינם מקראים שעומדים במקום אחד ולכן אסור לדעת מרן לקיים מניין, כי המרפסת הינה רשות בפני עצמה, או משום שהם מפוזרים ועומדים כפורחים באוויר., נפק"מ אם יש ב' בנינים הסמוכים זל"ז ובב' קומות התחתונות כבר יש עשרה איש - הלא מה זה שונה שרחבה גדולה של חצר שהיום עומדים המתפללים...

מה שכתב ה'חכם' הנ"ל שאין בן את החשש של כיבוי, והלא האיסור הוא לא משום שמא יכבה אלא שהוי בסיס לדבר האסור כמ"ש בגמרא שבת ריש מ"ז עמוד א', יעו"ש . וא"כ נכון שבלד אין חשש של כבוי מ"מ אם יש בו שלהבת כפי שכתב מרן הראשון לציון שליט"א במכתב הנ"ל (המופיע לעיל) ולכן שפיר שייך לברך על ההדלקה, א"כ יהא אסור...

האם ואיך נרשמים ?

חבל שפחרסמו לרבים את מכתב מרן הראשל"צ כה מאוחר.

לפי דברי מרן הראשל"צ יוצא שלד הינו ממש שלהבת וא"כ יהא אסור בטלטול (עי' שבת מז.) ואפילו לצורך גופו / מקומו יהיה איסור כנר ממש ?

מה שנהוג לחזור ולספור, זה משום קיום מצוה אלא לרווחא דמילתא לצאת ידי השיטות שאומרים שחייבים "תמימות", ואדרבה אם לא ספר בלילה הרי עתה הינו מקיים את המצווה, ואם כבר קיים בלילה עתה לא עושה שום פעולת מצווה אלא סופר כמה ימים לעומר ואין בזה שום מעשה או דיבור של מצווה , ודו'"ק.

להרהר בדמותו באופן החיובי כמו לפני תפילה ועשיית מצווה.

שלום לכם רעים יושבי ביהמ"ד שליט"א הע"י. האם לדעת מרן הב"י שפירש כמו הרמב"ם (שו"ע או"ח סי' ש"מ ס"ח) שיש איסור להכניס מוכין לכרית בשבת בחדתי כפי שמבואר בגמרא בשבת מ"ח. (ריש במה טומנין) שהגזירה הינה שמא יתפור (ולא כרש"י שפירש שהוא מתקן מנא וכך נקט במשנ"ב שם מכיון שהרבה פוסקים הביאו כדעת רש"י דלא...