תוצאות חיפוש

כידוע שק''ק בצפון וקק''ל בכל העזרה הרמב''ם בפ''ה ה''ג ממעשה הקרבנות מנין שק''ק בצפון וכו ''ומקום בשחיטה הוא מקום הקבלה'' ועי''ש בכס''מ שהאריך בכוונת הרמב''ם וצריך להבין כוונת הרמב''ם שמקום השחיטה זה מקום הקבלה הלא פשוט שכך כיון שיש דין שהקבלה תהיה בצפון ונראה שהרמב''ם שבאמת אין דין קבלה בצפון...

זה ברור שלומדי התורה הם מגינים על עם ישראל ובזכות התורה ושומרי התורה פשוט וברור שפחות אנשים מתים כיון שפחות עושים חטאים ומורדים במלכות שמיים אלא שאתה מתווכח שאין להביא ראיה מהא שחרדים מתו פחות כיון שיש סיבה טבעית שגרים במרכז ולא עושים צבא אבל אתה גם מסכים עם העיקרון שלומדי התורה הם שומרים א''כ...

שמעתי שאמר שבשבת אינו לובש גלימה כיון שאין צלמנים וביום חול יש צלמנים ושאל אותו ח''א [אולי סיני] מה זה משנה ואמר לו לא הבנת שיגדל ויראה את התמונה של החכם עם הגלימה יאמר לעצמו לא מתאים שאני יסור מהדרך כי גבהו דרכיו מדרכינו ומחשבותיו ממחשבותינו.

ראיתי שהגרמ''ש הסתפק בזה .

גם מפעל שעשוי מכונות יש אנשים .

יש גם בעיה עם רוק שיכול לעוף ולהחמיץ.

יישר כח. ואגב בהערת הגרי''ח הוא כתב שהרב ברכה נכנס לתחום לא לו.

מיהו מח''ס ב''י ח''ד שמזכירו שם בר''ת ודוחה דבריו .?

עד הסוגריים חזר החשק.

יש הלכה במקדש ולא ידוע במשכן מה דינו הגמרא בזבחים כד. מבואר שיש דין שהכהן העובד צריך שרגליו יהיה נוגעות ברצפה ושלא יהיה דבר חוצץ וכמו בכלי שרת שהכהן צריך לעבוד בלי חציצה. ובגמרא מבואר שרצפה מקדשת [וי''ג מקודשת] ורש''י מבאר שדוד קידש את העזרה וכלי שרת מקדשים שכתוב ויקדשם ומשח אותם אבל דעת התוס'...

שבועות טז. שהיו מקדשים היו צריכים מלך והמקור מהמשכן שתעשה לדורות ע''י הקידוש שנעשה עי' משה רבינו שהוא היה מלך ויש עוד גמרא והרמב''ן בסוף וזאת הברכה שויהי בישורון מלך זה משה רבינו אבל קשה ע''ז במדרש פרשת שמות שכתוב כבר מתוקן המלכות לדוד שמשה ביקש מלכות והקב'''ה אמר לו שזה מיועד למלכות בית דוד

אשמח מאד לראות כל המכתב

אפשר ששם הוי כעין תדורו.

אבל אין הכשר טוב?

בדריסה מצד אחד כתוב שזה הלל''מ ומאידך הגמרא מביאה ל: פסוקים כחץ שחוט שצריך שלא יהי דריסה וכן כזהב משוך וצ''ע ןיש נפק''מ למליקה שמצד אחד היא בדריסה כשרה ומוליך ומביא נח' בגמרא האם כשר ודעת בני ר' חיא שפסול שמליקה צריכה להיות היפך השחיטה ואילו אם החזיר בסמנין לאחרויו נח' בגמרא ובני ר' חיא הכשירו...

לגבי שחיטה הרי מבואר בגמרא יט לחד לישנא שאם הגרים במיעוט בתרא לפי רבנן פסול ולפי ר' יוסי ב''ר יהודה כשר ויש שתי דרכים מרכזיות שנחלקו האם סגי ברוב בשחיטה או שצריך כולו ולא אומרים רוב בשחיטה וכך נראה בגמרא ויש דרך שנייה שיש פובל בסוף מטעם שהגרים ואע''פ שאם היה עושה רוב היה מספיק אבל זה היה עוזר...

ידועים דברי הגר''ח [הובא בברכ''ש ביבמות] לגבי קריאת התורה בציבור האם זה חובה על כל אחד ואחד רק כשיש עשרה אפשר לקרוא או דלמא שזה חובת הציבור בלבד וכל יחיד לא חייב כלל וכתב שזה תלוי האם אומרים רובו ככולו שאם אומרים רובו כולו הרי מוכח שכל אחד בפנ''ע חייב ורק צריך עשרה לקיום החיוב אבל אם לא אורמרים...

אבל מסתמא זה צער גדול מחום גדול שיש בו כדי לבשל

?

רש''י כותב זאת על חמה שזה לא דרך בישול אבל כלי שני ''לא מבשל'''