תוצאות חיפוש

כבודו מחדש חידוש עצום שמלבד שהספרדים קיבלו השו''ע עליהם קיבלו על עצמם לפסוק בדרכי הספרדים במחכ''ת זה דיבורי סרק. ומה נעשה עם הרמב''ן שהיה ספרדי ולמד אצל רבותינו הצרפתים כיצד לדונו

אתה לא עונה על גוף הטענה לא התווכחתי עם הרב פעלים שהספרדים הולכים בקיאות יותר [ואע''פ שגם בזה יש לדון] אבל ספרדי לא צריך לפסוק לפי הספרדים כיון שהולכים לפי ספרים [ולא הבנתי מש''כ בהמשך פתחת בזה שהתשובה של הגר''ע על פקקים יש הרבה ספרים וכשאתה רואה תשובות של אשכנזים וכו' ולא ידעתי האם כוונתך על...

ולכן הספרדים צריכים לפסוק כהפוסק שהולך לפי דעות ואשכנזי צריך ללכת אחר פוסק שהולך אחר סברא???????????? ממ''נ אם הדעות זה החשוב שכולם יילכו לספרדי ואם הסברא עיקר שכולם ילכו לאשכנזי אבל מה החלוקה של ספרדי לספרדים

פעם היה קשור למוצא כיון שלא הכירו אחד את השני אבל כהיום שיש ויכוח בסברא האם פתיחת בקבוק הוי עשיית כלי בין החזו''א להגר''ע האם ספרדי צריך לפסוק כהגרר''ע ואשכנזי כהחזו''א??? אין בזה שום היגיון.

במשנה בבכורים מבואר שת''ק מביאים ור' יוסי הגלילי ס''ל שלא מביאים כיון שבעינן ארץ זבת חלב ודבש והר''ש מביא ירושלמי שבעינן הארץ אשר נתת לי ועבר הירדן נטלתי מעצמי והירושלמי מביא נפק''מ בין שני הטעמים א''ר בון חצי שבט המנשה זה לא ארץ זבת חלב ודבש אבל מאידך זה נקרא נתת לי והפני משה ביאר שבני גד...

הגמרא מסתפקת שהייה במיעוט סמנים ונשארת בתיקו שיטת רש''י רש''י בדף ל: [לגבי חלדה] מבאר שהספק הוא לאו דוקא בשהייה אלא גם בחלדה וזה אותו ספקות בשהייה וחלדה והספק הוא היכא שעשה את הפסולים במיעוט בתרא האם פוסל או לא אבל במיעוט קמא פשיטא דפוסל וגם הגרמה במיעוט בתרא פוסלים מחמת הספק ברש''י מבואר...

ברש''י בדף ל מבואר שכל הספיקות של הגמרא בחלדה במיעוט סמנים זה דוקא במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא פשיטא דפסול ויש לדון האם כוונתו דוקא בוושט ששם נקיבה זה מטריף לכן זה חלק מהשחיטה אבל קנה שחצי קנה פגום כשר א''כ גם אין שאר פסולים או לא

תקדים מסוכן. בדר''כ לא מגיעים מאתיים בחורים טובים.

קצת תמוה מה ענין לבוד לכאן הלא כאן אירינן בלשבת נמוך דרך אבילות ולכאורה אין דין לשבת ע''ג קרקע ואולי לזה הדגיש ארעא סמיכתא שעד ג''ט נחשב חלק מהקרקע ולכן נראה נמוך וכעין ההו''א בשבת צז למקור שכל ג''א כלבוד שבהו''א הגמרא אמרה שכארעא סמיכתא. ובאת פעם ראיתי בכה''ח שאם נפל ס''ת ר''ל תוך ג''ט ''צ לצום...

מה ההמשך?

אין בפורום שוחטים או מבינים בעניין<?

שמעתי משוחטים שעובדים כיום. וגם שמעתי מהרב אמיתי בן דוד ועוד.

זה שאינו ניכר אינו מכריח שטפל שסוכ''ס עומד לעצמו אע''פ שאינו ניכר

המיים שבתוך הלחם אינם נכרים וכמו רובו יבש אבל כאשר יש גושי קרח הם נידונים לעצמם ואינם טפלים.

כידוע שרוב הבמות היום יש להם סירכות וכהיום נוהגים לקלף הסירכות כקולת החת''ס ולכאורה הדברים תמוהים לדיידן הספרדים שהלא אפילו מיעוך ומשמוש זה התיר הרמ''א במקום הפסד מרובה ולא היה נח לו בהיתר זה ולספרדים בוודאי שאסור והלא אפילו על נענוע שהטור מביא יש שמקילים השו''ע העתיק דברי הרשב''א שכאילו...

העיקר שהד''ת לא מוזרים.

אצל הרב מבריסק זה לא קשור לת''ח אלא קשור לאמונה חזקה וצרף לעניין את הסיפור שכאשר הוא עבר את הגבול הוא חישב בדעתו ללא הרף את הסגולה מרבינו חיים מוואלוזין דאין עוד מלבדו ואמר שברגעים שנחלש בסגולה הוא הסתכן והכל עניין של אמונה. ובוודאי שאינו ענין לת''ח א''צ נטירותא וכמו שהעירו לעיל לנכון

אם אתה מצטט מבריסק תצטט מדויק אם הגרא''י היה רואה מה שכתבת היה אומר הכל שקר הסיפור היה שאחרי ששכנעו אותו לרדת נפל טיל במקום מושבו על מיטתו וכולם אמרו איזה נס ואמר להם להיפך אם היתי שם לא היה נופל אבל לא עלה על דעתו לחייב ממון.

בגמרא בשבת קג מבואר שאם אדם כתב בשמאל פטור אבל איטר יד חייב וכן מבואר בגמרא שאם שולט בשתי ידיו חייב ובחידושי הר''ן הקשה מדוע איטר יד חיב ולא נימא בטלה דעתו אצל כל אדם כמו שאומרים באנשי הוצל שנושאים משא גבם על הראש ותירץ הר''ן שכיון שאיטר יד אינו יכול לכתוב בימין לא אומרים בטלה דעתו ונראה הביאור...

ומבואר ברש''י שאין פתחיהן מכוונין כדי שלא יציץ לחבירו והיה קשה לי הלא גם הגויים רוצים פרטיות וכי הם עושים פתחים מכוונים וחשבתי עפ''י דקדוק לשון רש''י שעשו פתחים שאינם מכוונים כדי שלא יציץ דהיינו שהאדם עשה פתח לא חשב שחברי לא יציץ לי אלא בשביל שאני לא יציץ לחברי זה קדושה וטהרה