המקור הראשון לסברא זו, מופיע כבר בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' שעו) שספר שלא למדו בו עדיין, לא חלה עליו קדושה, והזמנא לאו מילתא היא, ושם כותב שאפילו גמרא שלא למדו בה אין בה קדושה ומותר לזורקה. וכ"כ להדיא מרן הח"ח במכתב (מכתבי הח"ח מכתב פג).
אמנם רוב ככל הפוסקים לא נטו להקל בזה:
אדרבה דעת כל הפוסקים...