תוצאות חיפוש

שוב, אנסה להסביר, הדברים פשוטין מאוד. אתה לא פוסק כמו הספרדי בגלל גוון העור שלו, בגלל המוצא שלו, בגלל המבטא שלו, או בגלל השם של המשפחה שלו. פשוט, דרך הפסיקה היא שונה, אצלנו הספרדים יותר מסתמכים על פוסקים ואצל האשכנזים יותר על סברות. זה עיקר ההבדל. וכך תמיד היו נוהגים הפוסקים הספרדים לתת משקל למי...

ספרדי לא צריך לפסוק כמו הרב הספרדי, נכון מאוד. אך כוונתי היא שהפוסקים הספרדים יותר מסתמכים על ספרים מאשר סברות, וכך היה נהוג מאז ומעולם ברוב מקומות הספרדים, ולכן גם אבותיך ואבות אבותיך ואבות אבותיך פסקו בדרך הזו. אתה רוצה לשנות? בבקשה! אני בטוח שמי שיפסוק כמותם, וגם מי שיפסוק כמו הספרדים, ילך...

כי הספרדי יודע לפסוק בדרך שהספרדים פסקו. לא יצויר שבאמת יהיה אשכנזי שיפסוק לפי דרכי הספרדים, ודאי שנוכל לקבל דעתו!

להוסיף הרבה סימני שאלה לא יעזור.... הבאתי רב פעלים, תתמודד.... אולי אסביר שוב, דרך הפסיקה של רוב חכמי ספרד היה להשען יותר על הפוסקים ופחות סברות, ודרך הפסיקה של רוב חכמי אשכנז היה להשען יותר על הסברה ופחות על הפוסקים (שוב, בדרך כלל, לא תמיד, ולא כולם.). איזו דרך פסיקה טובה יותר? אינני יכול לדעת...

הלנו אם לצרינו?

זה מה שמצאתי:

בדברי הכל בו אפשר גם לפרש דקאי רק על ערב שבת חזון (היינו שבת שלפני שבוע שחל בו), ולא על כל השבוע שלפני. אין הכרח לומר שכל השבוע שלפניו נאסר. וכן בהערת המהדירים של הכל בו כתבו שאין הכרח.

ודאי שאין קשר לזה. רק שיש הבדל בין איך שרוב פוסקי ספרד דנו בתשובות לבין רוב פוסקי אשכנז, ראה ברב פעלים בהקדמה: ולכן, בדרך כלל יש להעדיף לנו הספרדים את הפוסקים הספרדים. שוב, אין זה קשור לפוסק זה או אחר וכד', אלא שהספרדים יותר מסתכלים בדעות, והאשכנזים מסתכלים בסברות. דוגמא בעלמא, ידוע דעת החזו"א...

הבנתי. אתה מתכוין לומר שהמ"ב דעתו שהפסיקה שלו תהיה גם לספרדים. בזה אני יכול להסכים אתך. אבל: ע"ז אני מדבר. זה משפט כלל שאינו נכון! גם הרבה מקומות שאין סתירה, הספרדים לא פוסקים כמותו!

קצת תימה, שאין להכחיש את המצוי לפנינו, שיש המון מקומות שפוסקי ספרד פסקו אחרת מהמ"ב.

עדיין הטענה במקומה עומדת, לרוב נתנו משקל רב לפוסקי ספרד, כיון שבקהילות שלנו הלכו על פיהם. אין זה סותר שהמ"ב ליקט מהרבה פוסקים, וכן השו"ע הרב.

אפשר הלכות אבלות, מקיצור חזו"ע. או משו"ע אם הם יכולים.

לא כיוונת בק"ש....

בזה ודאי אני מסכים אתך. אך ודאי שלפוסקים המפורסמים (כנה"ג, פר"ח, פר"ת, ועוד כהנה וכנה) יש משקל רב יותר.

אתה מוזמן לבחון אותי, ונראה מי יותר בקי בספרי מרן זצוק"ל. כנראה שלא הבנת את ההסבר שלי, אין קשר בין זה שמרן הביא מפוסקי אשכנז, מ"מ כשבא להכרעה, הוא נתן משקל כבד יותר לפוסקי ספרד, נכון שהרבה פעמים הוא הכריע כמו פוסקי אשכנז, אבל זה גם לאחר שהוא הביא במשקל את דברי פוסקי ספרד.

אין קשר לטענתי. גם לי יש ת"ח אשכנזי גדול מאוד שגר בסמיכות אלי, ואני שואל אותו הרבה שאלות (גם למעשה). השאלה בהוראה באופן כללי, כשאתה לומד סוגיא, כיצד תפסוק? אם לא הצלחת להכריע, אז בדר"כ תפסוק כמו הפוסקים הספרדים.

אחר המחילה. כשאתה מדבר ברמה של 'פוסק' כמו החיד"א, כנה"ג ועוד, ועוד (אינו מיותר) בזמניהם לא היו הרבה פוסקים ספרדים, אז בודאי שיתן משקל לכל פוסק. משא"כ בדורות האחרונים, אתה יכול להכריע בין מג"א לט"ז???!!! בין נוב"י לחת"ס???!!! אלא שאנו מכריעים כמו הפוסקים הספרדים, שכך נהגו אבותינו בכל מקום.

היכן מופיע דין זה?

למה שלא תעשה הבדלה? אם זה פיקו"נ אז ברור שתאכל ישר ללא הבדלה.....

מעניין... חידוש מאוד גדול. השאלה היא אם זה מסברת הלב או עם מקור.