תוצאות חיפוש

מדוע זה היתרא בלע? הרי זה בן יומו, ובלע בצלי.

ילקוט שמעוני וישלח אותם משה. א"ל לא תכנסו כגנבים, ואם יאמרו לכם על מה באתם עלינו תאמרו להם על ה' תאנים ועל ה' רמונים ועל אשכול אחד של ענבים, אם יאמרו לכם שמא לעקור אילני ע"ז ולקוץ אשרה באתם עלינו תאמרו להן לאו, נכנסו כשלוחים ויצאו כחמורים, הגיעו לחברון נטלו משם ה' תאנים וה' רמונים ואשכול אחד של...

כנראה שלא, הוא בחזור במטוס, וכרגע אין נחיתות בארץ.

אתה יודע מתוך ידיעה?! כי שאלתי בוגר של הישיבה, והוא אמר לי להד''מ.

אכן כך זה נראה. אמנם, יש לקוות שכל מה שהם אומרים זה מן השפה ולחוץ, אך בחדרי חדרים הם פועלים למנוע גיוס. כיצד? הלא לאלוקים פתרונים.

וכן הוא במדרש רבה שם. ובפשטות הכוונה לשכר, דהיינו שיעקב אמר קום נא, בלשון תחנונים, ולכן הקב"ה נתן לו שכר שמשה אמר וכו' אבל עשו שאמר בלשון ציווי, הוי זלזול באביו, וע"כ הקב"ה פרע לו (העניש) בלשון זאת..

באחרונים הנ"ל ביארום.

שאלה מעניינת.... אבל בפשטות אסור, דעיקר מלאכה שנאסרה היא משום שיהיה פנוי לצורכי שבת, וא"כ מ"ש משאר מלאכות.

התשובה שלך היא מצד המתרים. אבל עיקר הקצף הוא על התורם, פשיטא שכזה סכום לאברכים היה מתקבל ברצון יותר אצל הקב''ה. וביננו, אף אחד לא יתרום יותר לאברכים בגלל הארון הזה .....

אלו דברי האגודה: "בצרפ"ת וברומ"י ובלומרדיא"ה ואושטרי"ך בדילין הימנו ועונשים עליו כרת, ובהלכות ניקור רבינו אבי"ה כתב ויטול גם החלב והקרום שעל הטחול ושעל הכרס כולו ושעל המסס ובית הכוסות. ובארפורט נוהגין לאיסור, ובשאר הקהילות נוהגין להתיר. אמנם אילו אין נמנעים מכלים של אילו ומבישוליהם, אך הכרס אין...

אגב, אני מכירו קצת, והוא יחסית אדם עם דעת תורה. ולא ידעתי מהי הדעת ההפוכה. אשמח לשמוע מה יענה כבודו על השו"ע יו"ד רמט.

רש"י אולי? לא נביא אנכי - איני מנביאי שקר שלכם הנוטלים שכרם להנבא.

כנראה כוונתו לפסוק בעמוס ז יד: וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים׃ וע"ז שאל הרי זה שקר, דהרי הוא נביא.

זה לא רמז...

רמז... שיהיה עניין לחפש

חזו''ע יו''ט על מגילת רות עמ' שלב

על מחלון וכליון

עיין היטב בלשון השו''ע דמשמע שטוב בלבד, ולא ההיפך.

הגמא בכלל לא הזכירה דין רוב מכשירים, זה עיקר כוונתי. וזה כבר מצינו בהמון מקומות בש"ס שיש רבים שסוברים דין אחד, ומעטים דין שני, ובכ"ז אף אחד לא העיר ע"ז שנלך אחר הרוב. עיקר כוונתי שאין שום קשר בין גמ' זו לתמיהה של הכותב פה.

היכן?