תוצאות חיפוש

צריך לדעת שרוב הפוסקים חלקו על מרן בזה, וכמו שנא' שיש מח' אם זו תשובתו של מרן בכלל. ולדעת רוב הפוסקים המעשר הוא לפני ניקוי הוצאותיו.

זה חילוק שחילק ממרן בבית יוסף שם בסימן תרצב

שוב אלו דברים שאתה קובע מדעתך, יש בעיה ע"פ הקבלה של הפיכת העולמות בכל סדר בתפילה ודברים אלו ידועים לכלל הציבור ובמציאות רואים שחוששים לזה בהרבה אופנים, גם בזה אין איך להכריע כדברי מי. בכל מקרה ייש"כ גדול..

טוב אלו אוקימתות מעניינות שאין איך להוכיח אותם, בכל אופן לי נראה גם במציאות אחרת ממך.

מלבד המחלוקת הנ"ל. הכה"ח כותב בהלכות תפילה, שע"פ הסוד אין לטעום לאחר תפילת העמידה, אלא רק אחר עלינו לשבח, בכל התפילות.

זה לשונו שם: "דהשומע אם שח בעת הקריאה לא יצא אפילו אם חיסר לשמוע תיבה אחת, דהא לא שמעה כולה אבל הקורא יצא". מלשונו משמע שאין מציאות כזו שהשומע גם ידבר וגם לא יחסיר תיבה אחת.

מסכים לגמרי לכן אני הולך לצאת ושותה היחיד מבית הכנסת.. רק נראה לי שעל פי הסוד זה בעיתי, אולי המון העם חושש לזה..

מהמשנה ברורה הנ"ל נראה שאין מציאות כזו שאדם מדבר ויכול לומר ששמע את התיבה בשלימותה.

מה פירוש אין לחלק, הרי כתב המשנ"ב שם מפורש שיש לחלק בין הקורא לשומע, שהקורא יצא בדיעבד, והשומע לא יצא אף בדיעבד, כיון שהחסיר מילה אחת. ולפי טעם זה, באכילה יש להתיר בדיעבד וזה קל יותר, וזה לא מטעם הפסק בעצם האכילה, אלא מכך שתגרום לשומע לחסר מילה, ובאכילה קלה אין לחוש שיחסר מילה.

מצורף מתנות לאביונים מתוך הקונטרס, לזיכוי הרבים, תבורכו.

הרב כותב כך בכל ספריו וכן תלמידיו שאין זה הלכה למעשה.

צריך לבדוק את המילה ישראל את האות ר' אם נוגעת בש'. האות א' של ואספת. האות א' של 'ושמתם את'.

אלו עצות לתשב"ר. בוודאי עיינתי לפני שכתבתי 3 פעמים, אחרי שלמדנו את הסימן הזה רבות פעמים, ובכל אופן לא זכרתי שזה שו"ע, ובשלושתם רצה הבורא אראה את המילים האלו כדברי הרמ"א. ועוד שלא הסתדר לי בכלל עם דברי האחרונים להלכה, וחשבתי שזה חוזר דוקא על ג' רגלים. על כל פנים אחרי שעיינתי שוב בחזון עובדיה יום...

ולענין בגדי יום טוב שמעלתם גבוהה יותר, אלו דברי האר"י ז"ל והביאם הכה"ח באיזנו מקומן.. וזה דוקא ע"פ המקובלי..

זה לא נכון. זה לא מה שכתוב בשו"ע שם. וכך כתב: מצות יום טוב לחלקו, חציו לבית המדרש, וחציו לאכילה ושתייה. ואל יצמצם בהוצאות יום טוב. וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת. מדבריו מדוייק להיפך דהיינו אותם בגדים כמו בשבת.

שוב אין חילוק ביניהם, אלא אם כן כבודו נוהג להקפיד שלא ללבוש את הבגדים של יום טוב בשבת, אז פורים הוא בגדר יום טוב ודאי. אבל 'פראק'? רק בג' רגלים לא?

הרמ"א בסימן תרצה סע' ב כתב בשם המהרי"ל: יש שנהגו ללבוש בגדי שבת וי"ט בפורים. והילקו"י הביא את דברי הרמ"א הנ"ל וכתב בהל' תענית אסתר כך: יש ללבוש את בגדי השבת יש נוהגים ללבוש בגדי שבת קודם תפלת מנחה לכבוד קריאת המגילה. ויש נוהגים ללבוש בגדי שבת קודם מעריב. ובהמשך בסימן תרצ"ג כתב הילקו"י על דברי...

יצא ידי חובה. וכמבואר במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג): "צריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור". רק שיש מנהגים בזה מתי לתת לכתחילה, כי יש ענין לתת צדקה קודם תפילה, ויש ענין לתת צדקה בתענית וכו' אבל מעיקר הדין ודאי שיצא.

מדברי הפוסקים משמע שהיינו הך ואין חילוק בין הבגדים, ורוב העולם לובשים בגדי שבת ביום טוב. אולם יש כף החיים שכותב שיש לייחד בגדים לשבת בנפרד ליום טוב בנפרד ליום חול וכמד' גם לראש חודש.. ואם מקפיד לעשות כך, אז יחלק.

הרמ"א כתב בסימן תרצד ס"א, שיש לתת בליל פורים קודם תפילת מנחה. המג"א כתב שהמנהגם לתת בשחרית קודם קריאת המגילה. ובחזו"ע כתב שהמנהג לתת קודם קריאת המגילה בליל פורים. והילקו"י כתב בדיני פורים משולש שהשנה אף בני ירושלים נותנים בתענית אסתר או קודם מנחה או קודם קריאת המגילה.