תוצאות חיפוש

טענה זו לא נכונה, וכמדוייק מדברי המשנ"ב שציטטתם: דרק באופן שלא נגמר הפרי, כגון בזית קודם שגדל הנץ סביבו כמבואר בסי' רב אז אמרינן דאין דין קדימה. אבל בזיתים ירוקים אינו כן, אלא נגמר בישולו והראייה שמברכים עליו עץ ולא אדמה, אלא שלא הבשילו כמו הזיתים השחורים.

עד שדנים למה הביא את שעה"צ כמקור לד', תשאל למה הביא את דברי המג"א ראשית וגם הוא לא דיבר כלל על פרי אדמה ושהכל, אלא שהביא ראיות מכאן ומכאן לעניין ששינה ברכתו ואינו בגדר מין שבעה.

לא לזה התכוון, הוא חוזר על דברי השו"ע בסע' ד בדין קדימה לשבעת המינים בפסוק: "כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה קודם לברכה", ומבאר דכל זה דוקא באופן שדינו כפרי וכו'. אבל בהערה 53 כותב דאפשר שאם מספר משקין לפניו שברכתן שהכל יקדים לברך על מין שבעה. ובשם ברכת הבית שאף יש להקדים חלב על משקה אחר כי חלב...

כן הפסקי תשובות [ריא, ז] כתב, שאחר שהשתנה ברכתו כגון שסחט רימונים למיץ או ריסקן עד שאיבדו תואר הפרי שברכתן שהכל איבדו מעלת מין שבעה ואין עליהם דין קדימה.

קונטרסים מכמה סיבות: א. סיפוק ותמריץ להשגת יעדים קצרי טווח. ב. להתרגל בכתיבה. ג. להיחשף לביקורות קוראים. ד. לוקח זמן להכיר את הסגנון כתיבה המתאים לאדם, ועם הזמן הסגנון מאוד משתנה כך שבקונטרסים האדם מתלמד ויכול להשמיט הרבה עד הגירסה המתוקנת של הספר. ה.שמוציא קונטרס ועוד קונטרס אנשים כבר הספיקו...

ממה שאני יודע צריך להכין כמה שעות המתנה לאחר שהזמנת תור

אני ראיתי באחד הספרים באוצה"ח שכ' לאסור אם אינו מתכוון לקנות..

לדעתי השאלה האם מתכוין לקחת רעיון או משהו ספציפי ולעיין בתוכן העניינים בדרך עראי, או שקורא אותו כסדר ולא בדרך עראי.

יישר כח !

טוב שאמרתם לי, ועוד שאלה, האם יש שמבקשים הסכמה עם קובץ דיגיטלי או משהו כזה או שכולם מגיעים פיזי עם החומר לאחר הדפסה ועימוד?

אני כתבתי קונטרס עם 90 עמודים בערך ואמרו לי שהרב יצחק שליטא לא נותן על קונטרסים וכן הרב דוד שליטא. כך הבנתי תקנו אותי אם אני טועה..

אמור להיות בסי' קעג. או ביו"ד סי' פז. או גם וגם.

כך היה נוהג האר"י ז"ל והביאו הכה"ח, לא נראה לי שאומרים בדבר כזה יוהרא כיון שזה בינו לבין עצמו.

בעיקרון כל ספרי המוסר מלאים בזה כג' אור ישראל מסלאנט, עלי שור, מכתב מאליהו ועוד המון ספרים נפלאים אבל הדברים לא מסודרים כטיפול רגשי אלא יש בפנים המון יסודות שמתבססים עליהם. ספרי הרה"ג איתמר שוורץ סדרת "דע את". ספרי הרב משה בויאר. גם בספרים של הרב פנגר יש המון כלים. אבל אם צריך משהו ספציפי אין...

בהקשר לזה, היה אומר מרן זצ"ל מי שלומד תורה לעצמו הלוואי שיצא יד"ח תלמוד תורה כפי הנדרש ממנו, אבל מזכה הרבים והמלמד תורה מסתכלים עליו בשמיים עם כל מי שלימדו תורה.

לפני ששינית את המילים שהיו בסוגריים. כעת ראיתי. עכ"פ מנהג זה נכון ע"פ ההלכה כמו"ש ההלכה ברורה וראיתי כן מפורש באחד מספרי מרן זיע"א איני זוכר לכן לא הבאתי. ועוד שבדר"כ הנהוג הוא שמביאים זיתים וכד' שהם נתונים בספק ועוד כיוצ"ב.

סתרן אהדדי.

הפוסקים כתבו לא כך, אלא שצריך לברך קודם על דברים ששנויים בספק או מחלוקת הפוסקים. ע' שו"ע סי' קעו קעז עם נושאי כלים. וכ"כ אחרוני זמננו ילקוט יוסף, הלכה ברורה, ברכה נאמנה, הליכות ברכות ועוד.

מדובר על מאכלים שאינם באים מחמת הסעודה או ששנויים במח' כמו שכתבתי שם בהערה.

ונוהגים כך במציאות משפחות מרוקאיות.