תוצאות חיפוש

לכאורה אינו ראוי מחמת קדושת הסוכה, אבל כמו שבשאר דברים שאינם ראויים כמו לעשן סיגריה או אפילו נרגילה התירו הפוסקים משום תשבו כעין תדורו, לכאורה ה"ה לכאן.

דווקא מרוקאים יפים מאוד ראיתי במחירים של 200-250

חזו"ע עמ' קכז-קכח: כלי אכילה כגון הקדרות והסירים חוץ לסוכה, כי אין דרך ארץ להביא הקדרה אצל השלחן לערות ממנה, ואם נהגו כן נשים עצלניות, בטלה דעתן, ועל כל פנים לא יעשו כן בסוכה. ונראה שמה שיש נוהגים להביא אל השלחן קערה גדולה, שבה עופות או אורז, וכל אחד מן המסובים לוקח ממנה ונותן לצלחת שלו ואוכל...

שיחות הר"ן אות פ"ז.

כן, גם בקורא דרגות ופסולים, ולא בחינם יש קורא מ40 ש"ח עד 100 ש"ח. לפחות ממה שאני מכיר לפחות.

כן זה חלק מההדר שהלולב יהיה ישר כשרביט. אני שמח שכתבת כך! היום הלכתי שוב לשוק ארבעת המינים לראות עוד לולב והפעם היה סגור, בדר"כ אני רואה רק פתוחים, וביקשתי לפתוח וענו לי כמה לקוחות אברכים שהיו בסביבה שהלולב עם קורא וכל עניין הקורא הוא שיהיה הלולב סגור וממתי יש חילוק בין קורא לקורא ועוד כל מיני...

כך נראה מלשון השו"ע. וכן נראה מלשון המשנ"ב שם. תעיין שוב פעם בפנים והלוואי שכיוונתי לאמת.

המקור הוא בזוה"ק פרשת אמור (קג ע"ב).וכן כתב השפתי כהן (פרשת אמור) וז"ל: השבעה צדיקים רמוזים שהם באים עם שאר הצדיקים ויושבים בסוכה, על כן צריך לשבת בה באימה ויראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר האכילה ושתיה שלא יבוא לידי דברי נבילה, ולא יכניס לתוכה עובדי גלולים שהסוכה היא צלא דמהימנותא ועובד גלולים...

זה זוהר שכתב דברים חמורים והעתיקו הכה"ח ועוד, כמדומה גם מרן החיד"א.

אמת ויציב. פשוט בשביל החידה כתבתי כן, אבל אמת לא הכשיר את הסוכה אלא רק מנע פסול למאן דאמר.

אמר לגוי : "לא להכנס" (למ"ד).

לא ברור כי כך פתחת את השאלה, ולא מובן על מה הדיון הרי יותר מכביצה מזונות כן צריך לאכול בסוכה אז לא מובן היכן החומרא. מה פירוש למה חילקם, חילקם כי הדין חלוק בין אכילת פת לאכילת תבשיל מחמשת מיני דגן. דבאכילת פת משיעור כביצה חייב בסוכה וחייב לברך 'לישב בסוכה'. ובאכילת תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן...

מחילה מכבודך, אבל אין סדר ואינו מובן ומה עניין המקורות (אני אומר זאת רק כי רציתי להשיב ואינו אישי, אבל לא ברור הדברים)

למה צחוק?

נדמו כמלאכים לא רק בתפילה

הגר"ע פריד כתב דאפשר ליתן להם גם מעדנים.

מרן החיד"א בברכ"י (סי' קלא, ו). בא"ח (כי תשא י). כה"ח (סי' קלא, יט). חזו"ע (ימי"נ עמ' לב-לג).

מצאתי מקור בס"ד.. כ"כ מרן שליט"א בילקו"י (עמ' מא-מב): ובשם ר' נחום מאיר קרליץ הביאו ששאל את גיסו החזון איש מה הגדר בחיפוש אחר ד' מינים שהרי יש בזה הרבה ביטול תורה והחזון איש אמר לו שאיננו מחפש אלא רק ארבעת המינים שיהיו כשרים אולי ר"ל מבלי חשש בהלכה אבל הידורים אינו מחפש (וכ"ה בספר חוט שני עמוד רצ).

כשמו כן הוא תלמיד מר"ן!! יש"כ!

אשמח שהחברים היקרים יעלו הנהגות גדולי ישראל בבחירת ארבעת המינים.. יש מגדול"י שהיו משקיעים המון מזמנם בבחירת ארבעת המינים ובפרט באתרוג, ומשקיעים דמים רבים בעבור זה. כמו הבבא סאלי וכל משפחת אבוחצירא, הבבא סאלי היה בוחר אתרוג כמה שעות לפני ערב חג אחר שעבר אלפי אתרוגים. והיה חושש לכל השיטות כדרכו...