תוצאות חיפוש

אין כאן טעם בשר כלל, כי הטעם הבלוע בשמן הוא טעם פגום, ופשוט. וממילא לא שייך "נתינת טעם לשבח בצ'יפס". כמו כן הוכחתי לעיל שאין דין זה דוקא בשמן זית, ומהגמ' משמע להיפך. ולא רק בכלים אלא גם בבשר ושמן ממש, וכפי שהוכחתי לעיל שהשו"ע איירי בקונה שמן מהגוי, והיהודי הקונה אינו יודע מה נעשה עם השמן הזה...

ממשות שומן פירושה שומן בעין, ולא טעם נימוח, וזה מוכרח מהמקורות הנ"ל (מלבד שבשניצל אין שומן כלל).

נ"ט בר נ"ט באוכלין היה אולי מקום להתיר צ'יפס שטוגן בשמן שטוגן בו שניצל, משום נ"ט בר נ"ט באוכלין (ראו הליכות עולם ח"ז עמ' ע"ט), וכאן זהו נ"ט בר נ"ט, שהבשר נותן טעם בשמן והשמן נותן טעם בצ'יפס. אבל יש לדון בזה, וההיתר היותר מרווח לספרדים ע"פ דעת השו"ע הוא כדלהלן. הבשר פוגם את השמן הבשר פוגם את...

אני הכותב, וארחיב יותר. לאפיית חלה בצורת מפתח אין מקור תורני, וסביר להניח שמנהג זה התפתח מהנצרות. בחג הפסחא הנוצרי, הנוצרים החוגגים את הרעיון של יש"ו 'קם' מן המתים, היו אופים את סמל יש"ו - הצלב - כחלה, או על גבי החלה. וכן איתא בספריהם: "בחלקים אחרים של אסטוניה, שוב, חזיר חג המולד [עוגה], כפי...

יש לך מושג כמה זמן עבר מאז מהר"ם אלשקר ועד אוצר המכתבים? וכי נראה לך שבמשך כל אותן מאות שנים לא השתנה המנהג כהוא זה? וכי זו ראיה נגד דברים המפורשים במהר"ם אלשקר ובראשונים ובגמ' לפניו? האם הלבוש המזעזע של נשות דמשק לפני מאות שנים המתואר בספר שבחי מהרח"ו נותר עד ימינו אנו?

זה בוודאי אינו, כי המעיין בדברי מהר"ם אלשקר יראה שכבר בפתח דבריו דיבר על "הנשים שנהגו לגלות שערן מחוץ לצמתן להתנאות בו", וכתב על זה שאין לחוש לו כיוון שנהגו לגלותו. ומהלשון 'נהגו לגלות' משמע בפשטות שנהגו לגלות ברה"ר, דאם מתכוון רק לבית, היה לו לפרש. וכן בתשובתו ציטט את דברי הראשונים שבתולה...

כבר ביארתי לעיל באיזה שלושה ראשונים מדובר. ואין זה קשור למה ש"כולן יכולות ללכת מגולות ראש", כי בפועל לא הלכו כך בזמן הגמ', ולא בזמן הראשונים. מאידך גיסא מפורש בדברי עשרה ראשונים בברכות כ"ד בדיוק להיפך: ששיער אינו פריצות בעצם אלא הוא תלוי ברגילות, וכאשר רגילים בו אינו מעורר הרהור. וגם מהגמ' שם...

לא מיניה ולא מקצתיה, בודדים פלפלו בראיות הש"ג לכאן ולכאן, אבל עיקר פסקו הוא סברא פשוטה ששיער תלוש דינו כבגד ובזה אחזו גדולי האחרונים כמותו, ואדרבה השליכו הצידה את ראיית הש"ג מפאה נכרית והביאו ראיה מ"חוטי שיער" שהם גלויים ברה"ר ומהם מוכח שאין שום בעיה במראה השיער שאינו מחובר לקרקפת ונראה עם...

לא ברור החילוק המוזר בין מה שנהגו להקל בו בזמן חז"ל לבין מה שלא נהגו. הלא גם פאה לשיטת המתירים מותרת מעיקר הדין, רק השאלה היא האם שייך לאסרה מדין דת יהודית של פעם כשלא נהגו בה. ואם אתה מתחשב במנהג, למה שלא תתחשב במנהג לחבוש פאה שהוא קיים כבר מאות שנים אצל הספרדים והאשכנזים (ואדרבה החל מהקהילה...

בני ישראל במצרים לא חבשו פאה ככיסוי ראש, המנהג החל לפני 500 שנה. גם המנהג לכסות במטפחת הוא יחסית מאוחר לגמרא שאסרה זאת בבבלי ובירושלמי. וכידוע לך, לא חסרות נשים גויות עם בנדנות... ומצינו למהר"ם חאגיז שכתב בספר "אלה המצוות" (מצווה רס"ב) שהיוצאת במטפחת עוברת על "בחוקותיהם לא תלכו", משום שמנהג...

איני יודע מה "מוכח", נגיע להוכחות הללו ונחזי (ומעניין גם לראות כיצד תתרץ מדוע מטפחת זה מותר ומהודר), אבל הדבר ברור ופשוט שדעת רוב הפוסקים היא שדין "דת יהודית" משתנה לפי מנהג הזמן והמקום, שהרי בארצות המזרח לבשו כל הנשים סדינים ארוכים כמנהג חלק מהערביות והנוצריות בדורנו, וזה מפורש במשנה (שבת פרק...

ברור שמאז ומעולם לא כיסו במטפחת, לכן בגמ' אסרינן מטפחת וכנ"ל, וברמב"ם ובשו"ע נפסק לאסור, "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה" (אבן...

כנראה השתבשת בגלל תרגום משובש, אבל לפי התרגום המדוייק של הגר"י קאפח בפירוש המשניות שם, כך צ"ל: "שהיתה מיועדת שאם יצאה מחצר לחצר באותו הרחוב עצמו מניחתה על ראשה". וממילא איירי ברה"ר, ובחצר היתה עם כיפת צמר על ראשה שהוא כיסוי מעליא, וברה"ר חבשה את הסבכה על כיפת הצמר כפי שהוכחתי לעיל בהרחבה מתוך...

"לא מתחיל הטענה הזו..." מילא אתה, שמבחינתך כולם טועים, רוב הפוסקים האוסרים וכל המתירים, כולם בטלים כחרס הנשבר, עליך זה לא קשה, רק עליך לציין בפתיחת ספרך "לידיעת הקורא: ספר זה חולק כמעט על כל הפוסקים". אבל הגר"ע יוסף זצ"ל הלך בספרו אחר הפוסקים האוסרים פאה וציין לדבריהם. ועליו קשה, איך אפשר לעשות...

כן מוכח להדיא בתוס' שבת (נט.) שהקשו "ואע"ג דאמרי' התם בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות חתנים וכלות, והכא לא אסרו אלא בשבת", כלומר שאם אסור לצאת בעטרה גם ביום חול, מהיכי תיתי לאסור בשבת. והיה פשוט לתוס' דלא אמרינן שההיתר הוא רק לענין שבת ולא לענין יציאה לרשות הרבים, ולכן הקשו מה שהקשו, וזאת למרות...

כל בר דעת מבין שזהו אינו אמת כלל, אלא תירוץ שאפשר למכור להרוצים לסמן V ולהמשיך בדרכם... כי הרמב"ם בביאורו למשניות הסביר את המושג "פאה" ולא נחית אם בחצר או ברה"ר, וכן בהלכותיו, וכי יעלה על הדעת שהמושג פאה משתנה מהחצר לרה"ר? פאה זו פאה! וגם אין שום "סתירה" בין הביאורים, רק שבביאורו למשנה כתב...

מילא אוסף תירוצים הזויים, לזה כבר התרגלנו, אבל מדוע להשמיט? אתה מצטט את תוס' ר"י הזקן, שהפאה היתה תחת הסבכה, מדוע אינך מצטט את המשך דבריו "פאה שהיא משערות תלושות ואי חזו להו כלל מחייכי עלה", שמוכח מזה שהפאה היתה גלויה ברה"ר? (ואם לא תסביר כפי הביאור שכתבתי לעיל, לא תמצא ידיך ורגליך לבאר זאת...

כפי שעניתי לך שם, לא ברור מהיכן המצאת שזו "טענתי העיקרית" היא זו, וכביכול על זה נשען ההיתר של הפאה - שאי אפשר אפילו לכנות זאת הלצה. אלא מאי, כלפי הטענה ששיער הפאה מביא הרהור כמו שיער רגיל ולכן יש לאסור, על זה באה התשובה ששיער הרגיל להיות גלוי אין בו הרהור ואין בו פריצות, בדיוק כמו בתולה, וזה...

אין שום נפק"מ להלכה מה היתה המטרה של הפאה בזמן הגמ', אלא מה נפסק להלכה לגבי כיסוי ראש, ובגמ' וברמב"ם (המיוסד על הגמ' בבלי וירושלמי כפי שהארכתי לעיל בהוכחות) נפסק שמטפחת או כיפה צמר אינה מספיקה אלא צריך סבכה עליה, ומה שהיה מחורר (בחורים זעירים) היה דוקא הסבכה ולא המטפחת או הכיפה, והענין הוא לא...

עדיין הוא יוכל לטעון שכשם שעל השיער חבשו כיפת צמר תחת הסבכה, כך על הפאה חבשו כיפת צמר תחת הסבכה, ואין זו ראיה מוחלטת אלא לשיטת הבאר שבע שהפאה היתה תחת הסבכה. ומה שמהר"ם אלשקר התיר שיער, עליך לדעת שגם בעל "שלטי הגיבורים" חי סמוך לתקופתו (כמה עשרות שנים אחריו) ושניהם נחשבים מ"גדולי האחרונים"...