תוצאות חיפוש

מחילה, זה לא נראה שחזר בו שהרי ציין בקיצור שהמקור הוא בח"ג עמ' רצז בהערה, וא"כ ודאי שכוונתו דמה דשרי היינו בסתמא כמ"ש שם שלא צריך לשאול אותו, אך בידוע אסור וזה מש"כ ג"כ בהלכה לה'

זה גופא מה שאני דן האם בכה"ג מקרי מחיקה דהא האותיות קיימות והוא רק מעביר אותם למקום אחר, כיוצ"ב יש נידון אם יש ש"ש על ב' דלתות ואם הוא יפתח את הדלת נמצא שהוא מפריד ביניהם, וכעת לא זכור לי שם הדין שיגיע לידי הביאנו לכן בל"נ

יש מקום לומר דאם יכול להוציא את האותיות בלי שיקרעו ואח"כ ידביקם בדף וככה לא מחק את שם השם, אלא העבירו לדף

?

גם אתה שלחת?

שלחתי להם ופתחו

מידיעה?

חידוש גדול אף פעם לא שמעתי כן גא"מ

מי זה?

ועוד שגם כלים חד פעמיים דעת מרן זיע"א שצריך טבילה כמו תבניות אלומיניום, [אמנם בזה יהיה שייך לדון בשעת הדחק דדעת מרן הראש"ל שליט"א כמדומני להקל בזה, אך אינני זוכר כעת איפה מי שיוכל שיעלה את זה]

אוי לנו על חסרון הצדיקים!

בעז"ה ביום ה' הקרוב כז' באב בבני ברק בשעה 11 וחצי בבוקר בביהמ"ד המרכזי ישועה ליהודה יגיע מרן הראש"ל ויהיו במעמד הג"ר ניסים בן שמעון הג"ר מסעוד בן שמעון הגר"ש מחפוד וג"ר זמיר כהן ועוד

דיבר בזה גם בשיעור עכשיו ואמר כאמור

לא כ"כ דומה דלצאנז זה לפני צאה"כ ובזה כו"ע מודים דשרי, להתפלל מנחה משא"כ בהלל דבזה גופא נחלקים האם שייך לברך על מנהג

איפה האג"מ ?

יש את המאמר היודע של בעל התניא (בס' לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב) שבחודש אלול המלך בשדה והביא משל ע"ז זה לשונו: "הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול אך הנה יובן על פי משל למלך, שקודם בואו לעיר...

מה שכן ודאי שהילד צריך מתחילה ליתן את הדעת על זה

לכאו' מסברא נראה פשוט דיש להעירם דלמאי ניחוש שמצערם, הרי כל הורה נורמלי יצטער יותר אם ידע שהילד לא העיר אותו ונשאר בחוץ

יש בבית כנסת ישועה ליהודה רחוב יואל (ליד רחוב הרב שך)