תוצאות חיפוש

זה ציטוט משיעור של הגאון הנאמ"ן זצ"ל

ובשר שמן דינו כמבושל ולא כצלוי לאוכלו בליל פסח?

נו אז מה המסקנה לפי מרן למעשה, אסור?

אני הבנתי כדברי הרב מורשת מרן, ואכן במקום לענות שמים אני לוקח תזכור לכוין שלא לצאת

צריך להגדיל את המירווח בין השורות. בעיקר בכתב רש"י. אם אתה מעוניין ללמוד עימוד בוורד (לא נחשב למקוצעי), יש קונטרס מפורט של הרב יואל שילה.

מצטרף, כמובן שמבחינה מסויימת יתכן והמוטיבציה יורדת וצריך יותר השתדלות והתלהבות, אורחים שונים גם יכול לעזור

https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=411938&lang=HEB

1182

אכן נראה קובץ מושקע [רק שתי הערות: מה העניין שלא לברך חלק מהכותבים שליט"א? המאמר של מרן על הקלנועית כנראה אותו אחד שנדפס בירחון האוצר]

חמוד הלואי וזה רק היה כותרת האשכול

הוא לימד זכות עליך, שציטטת את תגובתם כדי שלא נרצה לקנות מהם

למה לצטט את זה?

הרב ללוש ענה על זה בזמנו בפורום דנן, יתברכו המציינים

ספריו באנגלית נפלאים ממש חד בדרא

פעם יחידה שפסקתי לא כמו מרן, זה כותרת חמודה, אבל אם לזה קוראים שפסק שלא כמרן כי מרן הסכים איתו, כמדומני שיש עוד כמה וכמה מקומות

לא יפה

אין איזכורים? אפילו לא פעם אחת? הנה ברוך פוקח עיורים: חזו"ע פעמיים בעמ' 2 עוד פעם בעמ' 7 ילקו"י בעמ' 8 הליכו"ע בעמ' 11

פשוט הוצאת שם רע הרב הכותב הוא מחסידי מרן, ותמיד מביא אותו, אני מכיר את החיבורים שלו. מה שבעלון יש פחות איזכורים כנראה כי אין כמעט מראי מקומות.

הגיליון המלא כבד מדי להעלות

אלא שלכאו' זה ס"ס נגד מרן שבב"י כתב "ונראה דכיון דספיקא דאורייתא הוא יש ליזהר מלגלח הצדעים מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תגע יד בתער או במספריים כעין תער". אלא שבשו"ע חלקו לשתי הלכות וצ"ע, וגם כתב בלשון יש לחוש שמשמע שאינו ממש ספיקא...