מחפש הדגמה מצולמת/מוסרטת [או מי שיוכל להסביר איכשהוא] על אופן עשית הטבעות הנאות שקושרים את הלולב ומיניו באופן שישארו חזקים במשך כל שבעת ימי החג (או שזה תמיד צריך חיזוק והידוק?)
בברכת יישר כח וחג שמח!
גם במאור התורה יש דקדוקים והערות וכן ההלכות (לא שצריך להתיחס לכך אבל..) ומנהג ההפטרות כמנהג אשכנז..
אין מישהו שמכיר הוצאה טובה כמנהג הספרדים או שלא מכוונת בעיקר לאשכנזים?
ראיתי שחתן הבבא סאלי זיע"א ר' דוד יהודיוף זצ"ל כתב שחמיו מאוד חיבב את מצות ציצית ותמיד היה מחדש לעצמו ומסלסל בחומרות שונות לרוב חיבובו את המצוה. (את הציצית היה מקשט בכל כנף בעצי הלולב) ביקש שיביאו לו את הספר של האדמו"ר מראדזימין ז"ל ואת החולקים עליו כדי לראות אם יש מקום לה אף שאין מנהגם בזה...
בלת"ק
זכורני שראיתי בעבר שאין ענין כלל בעטרה ולא משנה באיזה צד התעטף מידי יום.
ולאחרונה קראתי בספר של רבי דוד יהודיוף זצ"ל שחמיו הסבא קדישא בבא סאלי גם לא נהג בזה כלל
ז"ל שם שער ד פרק א סעיף יב.
"כשאומר בואי כלה שלוש פעמים - בפעם ראשונה פונה לימינו. בשניה לשמאלו. ובשלישית אומר בלחש כשהוא פונה לאמצע. והם כנגד שלושה אבות, וכנגד נפש רוח ונשמה. ע"כ.
אגב, בסעיף ג' כתב "אין לשחות ולא לכרוע כשאומר "בואי כלה".
אפשר ליצור אשכול "נספח" לאשכול זה ואת כל הפטפטת סביב הנושא לכתוב שם ובכל פעם שיש נידון והרחבת הנושא יצוין הקישור של הנספח..
@מורשת מרן @בנימין לוריא לשיקולך ועזרתך בנושא.
יש הבדל בין קדיש בתרא (על ישראל) שקודם עלינו לשבח שאותו רק אם יש יתום אומרים, לבין שאר הקדישים כגון שקודם קוה אל ה' שאם אין מי שאמרו יאמרו החזן ואינו קשור ליתום כלל והוא מתיקוני התפילה וכן הדין בקדיש שקודם עלינו לשבח במנחה וערבית. וכמ"ש מרן ז"ל לעיל.
* בצאנז ראיתי נוהגים בכל אופן לומר הקדיש...