תוצאות חיפוש

לא כ"כ עברתי על האשכול, אך אני מעונין לציין דבר מעניין שנוכחתי לו בביה"ז האחרון. הייתי במצפה רמון, ונקלעתי לישיבה בדם מדברה כעדן. אני עד היום הייתי בטוח שהמזרח'ניקים לא יודעים ללמוד, אך הופתעתי לטובה, כאשר בכל תא אישי של בחור, לצד 'אורות' וכו', שוכנים גם ספרים בסגנון 'אהל תורה' 'דבר יעקב', וכדו'.

באותה מידה ניתן לומר כל המח' בפוניבז', השאלה אם זה נכון.

אך התשובה לשאלה זו היא שבאמת אין צורך להפוך את זה לשלי [אא"כ לאיסורים וכו'].

באמת זה פשוט, אך ישנם בחורים שכאשר הם לומדים סוגיית קניינים, הם שואלים מדוע צריך קניינים, הרי שנינו רוצים שהחפץ יהיה שלך, והתשובה היא שבאמת יתכן שבכזה מקרה אין צורך בקנין.

שוב, אז הנפק"מ תבוא רק במקומות איסוריים.

משהו חדש. יש למישהו ב-mp3? נשמע מרגש.

אאל"ט זה לא ראש ישיבת וולפסון, אלא הרב אביעזר וולפסון, שני אנשים שונים.

אני אחדד, הוא לא אמר שהקנין לא חל בלי מעשה, הוא רק אמר שבמקרה סטנדרטי אין שום נפק"מ אם הקנין חל או לא חל, כי בכלל אין ענין שהוא יחול, כ"ז נוגע למקומות שלן דיני תורה, או למקומות של איסורים, וכהערת הרב @פרי חדש.

לטובתו שהגזלן יקנה.

דברי יעקב [את שאר השם איני זוכר, מאותה סיבה שאיני זוכר את שם השו"ת].

לדרמן.

הרעיון העומד מאחורי השאלה בעצם הוא מה הם הקניינים, ולמה הם מגבילים את האדם לדברים מסוימים. שמעתי פעל הבטה מעניינת מהרב אוריה ענבל, שבאמת אם אני רוצה להעביר לחבר שלי חפץ, ואפילו אם אני רוצה למכור לו, אני יכול לעשות את זה בלי שום קנין, וכל השאלה האם הקנין חל או לא מתבטאת רק כאשר הם מתחילים לריב...

אין לי אותו במהדו' דיגיטאלית. ראיתי אותו בביהמ"ד.

לכאורה גם הבעלים מסכים כי זה לטובתו.

כן, ישנו שו"ת נדיר של משפחה ששמה נשמט מזכרוני [כמדומני שהיו בירושלים], והרב עדס הדפיס מהדורת צילום ובסופה ישנם הערות שלו על השו"ת, ושם גם הדפיס את הסיפור באריכות גדולה, עם פרטים חדשים, כדאי ושווה לראות.

לא, אלא על המעשה עם אותו אחד שהביאו להרב מבעלזא, ולא נראה לי שאותו אחד זה אותו תינוק.

לדעתי היו כמה כאלו, לפי הסיפורים זה לא מסתדר.

יצא ספר על שו"ת של משפחה ספרדית, אני לא זוכר איזו, ובסופו יש גם את הסיפור של הילד שידע את כל התורה. [זה התפרסם בבתי כנסיות ובתי מדרשות].

אפשר רמז?

פלפולא דאורייתא, בענייני פיקו"נ בשבת.