תוצאות חיפוש

לא ידעתי שמנהגו של מרן שליט"א להתפלל גם בשחרית עם כובע [ולא עם הטלית על הראש].

מחילה, אבל מה הקשר לאשכול זה, אני בסה"כ מחפש מקור בספרי יבי"א.

היכי משכח"ל?

ומה הגמ' אומרת על זה?

סוכה שהיתה מסוככת במטליות של גע"ג שלעני הם מקבלות טומאה ולעשיר לא מקב"ט, ואותו אדם בעיקרון היה עשיר ולכן הסוכה היתה כשרה, אך לפתע נאבד כל רכושו, והסוכה נהיית פסולה.

לפני סוכות אסור משום בל תוסיף וכשנכנס החג מותר לשבת.

אולי מע"ש בירושלים.

אשירה?

כמדומה שבהדסים. שנים קטומים ואחד אינו קטום.

דמגוגיה זולה ופשוטה, מחילה, אבל זה אפילו קצת תינוקי, יש לך תשובות למה שכתבתי? ובכלל מאיפה אתה יודע אם אני מונח או לא מונח. לא יודע למה יש לי תחושה שאתה בחור בישיבה קטנה גג שיעור ב' שמנסה לעשות לומדע'ס.

אבל זכור לי בבירור שראיתי באיזה מקום שמצטט את מרן שהזכיר מספרי נחום רקובר.

גם זה לא מה שהתכוונתי. וגם זה לא מה שהתכוונתי.

אינני יודע. אבל אני מעתיק מהמכלול. מספריו וממאמריו[עריכה | עריכת קוד מקור] מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור] השליחות וההרשאה במשפט העברי, תשל"ב. אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, תשל"ה (2 כרכים בעברית, וכרך נוסף בלועזית). עדות בשבועה, תשמ"א. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה...

זה גם נכון, אך לא זה הפתרון.

- שבו הוזכרו ספריו של פרופ' נחום רקובר.

איך יתכן אדם שאמר כמה מילים ופסל את סוכתו. ואיך יתכן שלא אמר בכלל מילים וג"כ נפסלה סוכתו.

אתרוג של דמאי דמיגו אי בעי מפקר לנכסיה, ואם הוא מהודר שוה יותר ממאתיים זוז, וכך הוא כבר לא עני, והאתרוג פסול לו, מתוך גליון בארות יצחק [קופל].

הנאמ"ן מנשק עוד לפני סוכות

דומה שלא הבנת את השאלה.

מפחיד... חסר לך באמונת חכמים, יינך יין נסך, אם חז"ל אומרים שזה מה שהיה - אז זה מה שהיה, ואם זה לא ככה - באמת הדין משתנה. כמו שבחוקותיהם יש מקרים שבית המשפט [ייחרב במהרה] לא מתערב, ה"ה להבדיל רבי רבבות הבדלות, גם בדיננו יש מקרים שאנחנו לא מתערבים, וזהו הרעיון של כדא"ג, שכיון שאיננו מתערבים...