תוצאות חיפוש

שלום רב, לענין ירושלים תובב"א, פסק רבינו הגדול מרן הראשון לציון שליט"א בשיעורו השבועי (הובא בעלון בית מרן ויגש התשעט, גליון 189 אות ה. אחר שכבר צידד כן בילקוט יוסף שבת החדש כרך ב, קונטרס אחרון סימן ו עמוד תשעא, לפני ד"ה ובזה מובן) שכיון שהרבה מאחינו האשכנזים נוהגים להדליק כארבעים דקות לפני...

שלום רב, בימות הקיץ אצלנו כשפותחים מים קרים ביום, יוצאים מים רותחים ממש, וכעבור כ-2 דקות, המים נהיים פושרים, ורק לאחר מספר דקות מתחילים להיות קרים. האם מותר בשבת להתרחץ כל הגוף כשהמים פושרים כיון שבעצם זה המים הקרים שיש, או שיש להמתין עד שיהיו קרים ממש? יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמים.

שלום רב, פורסם אתמול באתר מורשת מרן, מאמר בשם רשב"י בספר הפניר. והנה ממה נפשך מצפים אנו למשיח צדקנו שיבא במהרה, בא יבא לא יאחר, אלא תמיהתי היא על הספר ישן נושן שממנו הביאו הדברים, וכי יש בעולם ספר שחיברו התנא הקדוש רשב"י ולא נדפס?

ולענין שיור אמה על אמה בבית הכנסת, עיין ילקוט יוסף ארבע תעניות (עמוד תקעז-תקעח בהערה) ושם כתב שאמנם בילקו"י חופה וקידושין כתב שבבית הכנסת ובבית המדרש אין צריך לשייר, ומותר לסייד ולצבוע ולעשותו כבנין המלכים, ע"ש, אך לא הזכיר תשו' מהר"ם בר ברוך, ע"ש, ולכן נראה להצריך לשייר אמה על אמה גם בביהכ"נ...

שלום וברכה, לגבי מש"כ כת"ר בענין טבילת תבניות אלומיניום חד פעמיות, עיין בילקו"י שבועות (עמוד תקכא ד"ה והנה) שאמנם בחזו"ע מיאן בסברת המנחת יצחק, אך י"ל דגם לדעתו כ"ז לכתחילה לבדצי"ם השונים שינהגו כן, אבל היכא שהדבר קשה מאד לביצוע, וכמעט בלתי אפשרי, יתכן שגם מרן זצ"ל יסמוך להקל בשעת צורך גדול...

שלום רב, רבינו הראשל"צ שליט"א כתב בילקוט יוסף שבת החדש (סימן רסח סעיף כה) שבירושלים שקדושתה חמורה, נהגו לברך ברכה זו בכל מקום, שמפני רוב קדושתה חשובה כבית כנסת. ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. וכל זה בירושלים העתיקה שבתוך החומות, שקדושתה מרובה (כמבואר ביביע אומר חלק י חאו"ח סימן נה ח"ג...

תודה רבה!

תודה רבה לכבוד הרב, ולענין התענית, שאלתי היא האם הנידון דומה למי שראה תפילין שנפלו מיד חבירו, ופטור ורק טוב שיתן פרוטה לצדקה, וכמו שכתב בילקוט יוסף (סימן מד סעיף ג), או שיש להחמיר בנידון דידן יען אשר יתכן ויש כאן פשיעה מצד מי שהשאיר את התפלין כך במקום שיש ילדים. ולכאורה אם הבנתי טוב דברי היביע...

שלום רב, תפילין שהיו מונחים עם רצועותיהם על השלחן ומכוסים בטלית, כדוגמת מי שחלצם לאיזה צורך ורוצה לחזור ולהניחן תיכף, ובינתיים נזעק אחד מהילדים להודיע שהתינוק נגע בתפילין, ונמצאו הטלית עם התפילין על הרצפה. כנראה שהתינוק הצליח לתפוס מהרצועות, ומשך אצלו הכל. וראש בית אחד ניכר מעט שקיבל מכה, היות...

תודה רבה מקרב לב!

עוד נקודה שראוי לציין, כי חלק מהמתפללים אשכנזים והיו מוכנים להתפלל דרך המרפסות, ויתכן שלא יהיו דבריי נשמעים אם אגיד להם שצריך להיות כולם בצד אחד, האם על הצד שלא ישמעו אצטרך לוותר על המנין (ויש לי חלק במנין גם בתור בעל קורא).

אמנם בשולי המרחב הפתוח, בשלוש קצוות יש שביל קטן לעלות לכניסות השונות של הבנין. חוץ מזה, האם יעזור לפתוח את השער הקטן?

תודה רבה לכבוד הרב, שבת שלום ומבורך

תודה רבה לכבוד הרב, מדובר שהגדר הינו מן הקצה אל הקצה, אלא שיש מחיצות סביב כל המרחב

שלום רב, אנו בני ספרד נוהגים ביום שמוציאים שני ספרים, לומר קדיש אחרי שנסתיימה חובת היום בספר הראשון, וכן חוזרים ואומרים קדיש לאחר חובת היום שבספר השני, מה הדין בשבת זו, כשאין לנו אלא ס"ת אחד? תודה רבה

שלום רב, במרחב הפתוח שלמטה מהבנין שלנו, בו התקיים המנין בשבוע האחרון בס"ד, ישנו חלק מרוצף לכל אורך השטח [שנעשה בפשטות ע"י הדייר של הקומה התחתונה וכאילו זאת המרפסת שלו. אינני מודע אם הדבר נעשה ברשות או לא, אמנם זאת המציאות], ובסיום החלק המרוצף ישנו גדר העשוי בתחתיתו מבטון (פחות מ-20 ס"מ) ועליו...

שלום רב, לאור פסקו של רבינו הראשל"צ שליט"א על מנת לשמור מרחק 2 מטר, שההכי עדיף שכל אחד יקרא את העלייה שלו, הננו להתחלק במנין שלנו בעליות לכל אחד שיודע להכין. והנה אחד מהמתפללים הינו כמעט בסיום החודש על אביו ע"ה, והוא יודע להכין, וכנראה שההכי טוב בשבילו הוא לעלות מפטיר, והיות והמנין מצומצם ולא...

שלום רב, הבנתי ממכתב של רבינו הראשל"צ שליט"א שבמקרה ואין אפשרות לטבול כלים, וגם לא מוכר לי גוי שניתן להלוות לו, ניתן להלוות לגוי דרך הרבנות, איך עושים זאת?

עיין תוספתא תענית (פרק ב בוף משנה יא) וז"ל: אבל בטוחים אנו שאין המקום מביא מבול לעולם שנאמר וכו' רבי יוסי אומר מבול של מים אין, אבל מבול של דבר לעובדי כוכבים לימות המשיח יש, שנאמר ואקח את מקלי את נועם וגו' מהו אומר ותופר ביום ההוא. ע"כ.

ואעיקרא דדינא, לכאורה אין לחוש לתיקון כלי בנידון דידן, על פי הסברא שכתב רבינו שליט"א בילקוט יוסף (שבת כרך ב עמוד תרפ, משארית יוסף ח"ג על סימן שיד) אודות הפרדת גביעי אשל, דאינו חשיב כעושה כלי חדש, שכבר שם כלי עליו, וראוי לשימוש גם כאשר הגביעים מחוברים זה לזה, והפרדת הגביעים היא לרווחא דמילתא...