תוצאות חיפוש

אינני יודע מי הם אלו הזקנים, אך בתלמוד איתא סוף כתובות נשבעתי אתכם בנות ירושלים...אל תעירו ואל תעוררו ... שלא להתגרות באומות.

משום מה שלמדנו אתמול בגמ' גיטין על הני בריוני ששרפו את האסמים, וקירבו את חורבן הבית, נזכרתי בדמותו של א.ב.ג.

גם יש לראות את הטעם המוזכר בגמ' לנתינת האבן ב"ד סוקלין את ארונו וזה לא רק זכר דעלמא כמו שכתב מעכ"ת הי"ו, אלא סוקלין את ארונו, דהיינו באבן שראויה לסקול בה, כך שאין נפק"מ אם כתוב בגמ' אבן גדולה. גם מ"ש באור תורה שם מהו צרור, אין שום הכרע כי פעמים רבות צרור הוא - אבן וכנז' לעיל.

אבל כאשר בשני מקומות בתלמוד שלפנינו כתוב אבן גדולה, ועיקר הטעם משום סקילה, בין תבין שאם היו נותנים אבן קטנה אין בכך כלום, לא נראה ולא ניכר שנתנו בעבור שנתנדה. והבן. גם בזה, אחר שהושרש והונהג בציבור אתי שפיר. ודומה לזה במה שאוכלים היום גלידה פרווה הדומה לחלבי בסעודה בשרית וכן נקניק צמחוני עם...

לפני שכתבת שבכל כתה"י לא כתוב גדולה, היה לך לציין דבגמ' שלפנינו בברכות ובמו"ק כתוב אבן "גדולה". אבל עיקר דבריי מופנים לעיקר הטעם המובא בגמ' וז"ל הגמ' אלא ב"ד שולחין ומניחין אבן גדולה על ארונו "ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו ב"ד סוקלין את ארונו". עתה אחר שראינו שעיקר הטעם שנותנים אבן על ארונו הוא...

ראה עוד בגמ' ב"ב נג א ובשו"ע סימן קצב ס"ו נתן צרור והועיל כגון שחבר בו המים לשדה או נטל צרור והועיל כגון שפתח בנטילתו המים לשדה קנה וכו' אבל אם ראה אמת המים באה להזיק הקרקע ונתן צרור ומנעה או שנטל צרור ופתח המים לא קנה שסילוק ההיזק אינו אלא הבאת התועלת. בין תבין שצריכים להסביר שצרור זה אבן שיכול...

אם כדבריך, מהו שאמרו במשנה שבת פא ע"א צרור או אבן כדי לזרוק בעוף. איך אפשר לזרוק על העוף עפר מפורר, זה יפול על הזורק....

ראה עוד בגמ' סנהדרין עז סע"ב א"ר פפא זרק צרור למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב וכתב הרמב"ם פ"ג הי"ג מה' רוצח זרק אבן למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב. הרי שאין חילוק בין צרור לאבן. וגם כדבריך, שצרור זה עפרורית. הרי שבגמ' אמרו זרק צרור והרגה, וצרור יכול להרוג א"כ יכול גם לסקול, ולדברי היצחק ירנן גם...

ראה בשו"ע או"ח סימן שיב סעיף ד' לא יטלטל רגב אדמה לקנח בו וכו'. סעיף ה היו לפניו בשבת צרור ואזני חרס וכו' מבואר מדבריו שיש חילוק בין רגב אדמה - (עפרורית) לצרור.

החישוב הידוע (איני זוכר כעת מי כתב כן) להוריד מהשנה הלועזית מניין חיים דהיינו להוריד מ2024 מניין חיים - 68 = 1956.

האם יכולים לברך שהחיינו על פרי חדש בעשירי באב, מצד אחד פסק מרן שבמוצאי ט"ב יכולים לכבס ולספר מיד. ומאידך גיסא שנוהגים שלא לאכול בשר משום שרובו של היכל נשרף עד השקיעה של יום עשירי ולפ"ז איך שייך לומר שהחיינו ביום הזה. ולעניין ברכת שהחיינו כתב מרן טוב ליזהר שלא לומר שהחיינו בימי בין המצרים. האם י'...

מרן שליט"א היה השבת בגבעת זאב

אכן כן. גם אל לנו לשכוח שמרן הראש"ל שליט"א היה ראש ישיבה יותר מ20 שנה, וחי את עולם הישיבות ובני התורה. הוא יודע מה הפירוש לבטל לבחורי ישיבות את בין הזמנים. גם מה יהיו התוצאות, כי הלימוד בישיבה בבין הזמנים לא יהיה אותו לימוד, ומי מדבר על אלול. וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר...

הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א בשיעור בעניני חושן משפט בתל אביב השבוע האחרון ע"י מוסדות חב"ד אשרי בניו אחריו מזכי הרבים כמה אפשר ללמוד מאותו יהודי צדיק רבי אליעזר כהן ע"ה שגידל את בניו לתורה ואיזה נח הם עושים לו בעולם הבא

נכון לראות את המשך הגמ' והמהרש"א. ז"ל הגמ' שם "דקא עביד למירמא אימתא אאינשי ביתיה כי הא דרב יהודה שליף מצבייתא רב אחאבר יעקב תבר מאני תבירי וכו' וכתב המהרש"א "והנהו רבנן דקא עבדי בחמתם למרמי אימתא אאינשי בייתיהו היינו נמי בדבר דלא שייך בל תשחית דשלף מצבייתא ותבר מני תבירי" עכ"ל. דון מינה ואוקי...

הנפק"מ שאם יש בזה בל תשחית דאורייתא, הרי שבספק אם צריך לקרוע, אסור לקרוע, ובודאי בנידו"ד.

בתורה כתוב לא תשחית את עצה, האם איסור דבל תשחית דאורייתא שייך גם במי ששובר חפצים או קורע את חליפתו סתם. כי ברמב"ם בספר המצוות מצוה נז משמע שהוא מן התורה שכ' שהזהירנו מהשחית האילנות... וכן כל הפסד נכנס תחת לאו זה כגון מי שישרוף בגד לריק או ישבור כלי גם כן עובר משום לא תשחית ולוקה. ומאידך הרמב"ם...

גם לגבי אדם וגם לגבי אשה, נכון שאצל נשים היה מצוי גם אצל הספרדים, כמו יעל, יעל, אילה, יונה, ציפורה. ואגב, ע"ם יצ"א, כיצד אתה יכול להתנהל כאדם, כאשר אתה ער בשעה 4.30 לפנות בוקר, אתה עובד או לומד?.

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה אין הכוונה לבעל חי - כלב