תוצאות חיפוש

מח' בין הפשט לקבלה. לכן כתבתי בוגריים שיש אומרים כן. מה כוונתך? ב"עושה שלום" עושים קודם שמאל ואח"כ ימין.

תוכל להסביר יותר את המקרה? יש ענפים של עצים מעל הסוכה שלך או לא? 4 אמות מאיפה? ליד הסוכה? אז איך אתה רואה את זה מהסכך?

לשיטתך, מה עם "יקמעם"? (עכ"פ, עיין לעיל שכבר כתבתי זאת וכו').

ילקו"י יש לך כאן. רמ"א: אור לציון:

מועיל פעם בשנה?

בילקו"י סוכה עמ' רכ"ב כתב לגבי קשירת הסכף באזיקונים (ובעמ' שע"ג ציין לדברי השבט הלוי בעניין). (ועיין עוד כאן).

כוונתך פשוט להביא לך את מה שכתוב בילקו"י, או לדון בדברים?

עי' במקורות שהבאתי. (לא כתבתי סתם מקורות שציינו אליהם, אלא פתחתי את הדברים בפנים...)

עכ"פ כל זה לא לכתחילה. ועדיין קשה לי להאמין שיש נשים (עכ"פ ספרדיות) שלא מתפללות שחרית ואוכלות ושותות לפני קידוש, ובתוך עמי אנכי יושבת, ועם כל מה ששאלתי זקנים וצעירים בעניין לא עלה בידי למצוא מי שמיקל בזה. (ושמא תלוי הדבר בערים, בשכונות ובקהילות).

כשכתוב לעשות "תשליך" מול ים או גיגית או ברז וכו', הכוונה היא רק לג' הפסוקים שהם מה שנקרא "תשליך". (זה בערך כמו מי שיאמר "פתח אליהו" ו"קרבנות" לא בבית הכנסת, שבוודאי לא נקרא שלא התפלל בבית הכנסת). ממילא אין עניין לעשות זאת מול המים וק"ו שלא מול ברז פתוח. כנלענ"ד. (ועי' בילקו"י ימי"נ מהד' תשע"ו...

כוונתך ליום חול רגיל או לימים נוראים? אם זה ליום חול רגיל, כשהדבר באקראי ולא באופן קבע אין בכך בעיה, ואפי' יש בכך יתרונות. לגבי קריאת הקרבנות, נראה שהוא אף לכתחילה, וא]י' טוב הדבר, שכן בכך מרגיל אותם להתפלל גם קטעים חשובים אלו שיש שמזלזלים בהם, וגם להגיע בזמן לתפילה וכו'.

כוונתך למה שמצרף את הספק שנשים כלל לא חייבות? אגב, לכאו' עדיין יהיה בעיה לאכול פירות וכד' ולשתות שתיה, אלא נראה שההיתר הוא כשיש ס"ס שמא נשים פטורות ושמא יוצאות בפת הבאה בכיסנין. אבל אם לא מתפללות ורוצות רק לשתות או לאכול דברים קלים, לכאו' יותר קשה להתיר זאת (ובוודאי שלא בשופי).

אכן מההערות היה אפשר להבין כביכול לשיטת מרן זצ"ל אשה באמת מתחייבת בקידוש מהבוקר. אמנם, בהערות הוא כתב: כלומר, שאחר שהביא את האחרונים שאומרים שכלל לא חייבת בקידוש (וגם להם הביא את מי שצירף ספיקות לכך), כתב את הצד השני ש"לכאורה" כלל לא חייבות בקידוש. ואח"כ כתב שלפי מש"כ שלכאורה כך נראה, כתב שצריך...

מי שמתפללת תמיד תפילת שחרית מתחייבת בקידוש רק אחרי התפילה. עי' בחזו"ע שבת וכו'.

אומרים "שנהיה לראש ולא לזנב", ורבו הפירושים מדוע אומרים "ולא לזנב" אם כבר אומרים "שנהיה לראש" ופשוט ש"לא לזנב". וחשבתי לבאר, שאנחנו מבקשים שנהיה לראש, ולא לראש שממנו אפשר להתקדם לזנב. כלומר, כתוב (אבות ד', ט"ו): "הוי זנב לאריות וא תהי ראש לשועלים", וא"כ מי שהוא "ראש לשועלים" הוא שואף להתקדם...

בערב ראש השנה כולנו מקבלים ע"ע קבלות טובות. יש ממש כעין 'תחרות' מי מקבל את הקבלה הכי גדולה. אני חושב שהתחרות היא להיפך! מי מקבל את הקבלה הכי קטנה, כי הוא יש לו את הסיכוי הגדול ביותר לעמוד בה. כשעושים מכירות בעליה לתורה בביהכנ"ס, זה לא חכמה לזרוק מספרים גבוהים. החכמה היא לשלם אח"כ את הסכום...

בעצם... מישהו יכול לעשות לי סדר על מה הילקו"י מדבר שם? הרי הוא מדבר על טלטול שופר בר"ה, וגם באמצע הוא כותב שיש כאלו שנהגו בר"ה להשאיר השופר על התיבה משום מוקצה, וגם סיים שהתירו סופן משום תחילתן, והיינו שהוא מדבר על ר"ה. מצד השני כל הדיון לגבי שהשופר ראוי למלא מים, שהאחרונים כתבו שהיום הוא לא כך...