תוצאות חיפוש

גם שבוע שעבר הרב אהרן זכאי אמר כעין זה.

שמעתי רבים מדברים ע"כ שמרן הראש"ל בילקו"י שבת כרך ב' (עמ' תרס"ב) כתב אחרת ממה שהיה מקובל שמותר להאריך שעון שבת, וכתב שכל מה שהיה היתר זה רק בשעונים שהיו פעם, אבל בשעונים שיש היום זה בעיה. לא ראיתי שדיברו ע"ז כאן... עכ"פ, גם מה שכתב שם כמדומני זה רק מספק שאינו יודע איך זה עובד. ושמעתי שיש מחלוקת...

אני מצאתי בעמ' תשכ"ב ובעמ' תשפ"ז ובעמ' תשצ"ד. כפי שהבאתי כאן.

ראיתי בילקו"י ברכות כרך ב' החדש, שבכמה מקומות ציין לספר תורת מרן.

הובא בקישור שהובא לעיל: https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95.1643/page-2#post-195751

היש אומרים הזה לא רלוונטי למה שמרן נהג באותה פעם.

הוא התכוון לומר שמישהו הביא סיפור שמרן הורה לברך בבית שלו שבע ברכות, ומזה רצו ללמוד למתחם שכור, וזה אינו, כיון שגם מי שהעיד שכך מרן אמר, כתב מה הטעם לכך, והוא אינו שייך המקום שכור.

וחזר בו לגבי אם ידוע במפורש שהמקבל לא ישתמש בזה לאלתר?

בילקו"י שבת כרך ג' עמ' רצ"ז (בהערה) כתב: אולם בקיצור ש"ע ילקו"י סי' שיט סעיף לז כתב: האם חזר בו והתיר אף כאשר יודע כשהשואל ישתמש לאחר זמן? ואם כן, מאי שנא מבורר יותר לצורך הסעודה, שכתב: הרי לכאו' גם כאן שייך לומר את הסברא הנ"ל להתיר, שהתשמיש שיש לו זה בכדי למלאת הצלחת לכבוד האורחים, וא"כ...

כתב ע"ז (ואף הזכיר את דברי הרב אברהם יוסף שליט"א) בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ, סי' קע"ח סעיף כ"ז.

אמר שיודע כך או שמסתמא מסתבר שכך הוא?

מה החילוק?

המקור הוא נוחות הדיבור והרגל העם. כי אין בזה כ"כ נפק"מ. אני יכול להביא לך עשרות דקדוקים בתפילה שלא דיברו עליהם! כי בברכת "הגפן" יש נפק"מ. וכן בשאר הדברים שדיברו בהם.

הדברים ידועים, ואינם קשורים לענייננו. שם יש סיבה לשנות מהכללים, משא"כ כאן.

הרב מוצפי כתב לו שלא יכול להיות אות שאינה דגושה בתחילת מילה, וע"ז כתבתי שכל אותיות בג"ד כפ"ת שאחרי אותיות אהו"י הן אינן דגושות.

כאן ר' אליהו אוזן אומר בב' רפויה. (וכאמור, אני לא חושב שיש נפק"מ ושאפשר ללמוד מחזן כזה או אחר או ממעשה רב בעניין זה).

תמוה, הרי כל בג"ד כפ"ת אחרי אותיות אהו"י הוא בראש מילה ואינו דגוש.

אם יש לך עניין בזה, אז הבאתי כאן. אבל אני לא חושב שכל מעשי רב שיהיו או סידורים נדפסים בעבר או בהווה ישנו משהו. הרי כפי הנראה אין מי שחולק על העובדה הזו שע"פ כללי הדקדוק יש לומר ב' רפויה. השאלה היא רק עד כמה יש עניין להקפיד על כללי הדקדוק בברכות וכו', ואם יש בעיה להישאר כמו שרגילים ונח יותר לומר...