תוצאות חיפוש

כשיבוא משיח צדקנו מרן יעודד להמשיך את המשדרים האלו. (אם כי אולי לא יקרא ״משדר זיכרון״)

הכולל שלי נמצא בבית מדרש, ומגיעים כל מיני אינשי לפרסם על הדפסת ספרים, אירועים וקורסים תורניים וכיו״ב, ומדפיסים על הקירות מחוץ לביהמ״ד. האם ההרגשה שלי בכניסה לכולל צריכה להיות שונה . . . ? (דווקא שמתי לב שהורידו את אחד הפרסומות בפורום)

אחרי שהביאו מקורות שמספיק רק במים, אכן כך.

בסדר, בכ״ז על אורז כשל״פ כתוב תמיד שהמנהג לברור ג׳ פעמים. והשאלה היא למה זה לא כתוב על אורז ואקום. מבחינת חרקים כתוב על האריזה שמוחזק לנקי מחרקים והמהדר יבדוק קלות.

בד״כ באורז המצוי כתוב בכשרות ב״י שהמנהג לברור ג׳ פעמים, אך באורז ואקום הם לא מציינים זאת. מאי שנא משאר אורז?

. . . מה ? ? ? לא הבנתי דבר. אתה רוצה לומר שלמרות שהם פוסקים את ר״ת הם סוברים אחרת בצאה״כ? (דבר שלא ייתכן)

ואם שאר הכוכבים האחרים יצאו בזמן שהוא יום לפי ר״ת?

אז רגע, אתה טוען שלפי ר״ת יש דין צאה״כ ויש דין שקיעה, ושניהם יכולים להתקיים בו-זמנית? אני רק מחפש הסבר הגיוני

ולפי ר״ת השמש מתחילה ומסיימת לשקוע כ-72 דק׳ זמניות. אז לפי שיטתו צריך לבדוק אח״כ. כתבתי זאת כאן כבר כמה פעמים ללא התייחסות.

נראה שדבריי זוכים להתעלמות. שוב - אם עכשיו היה יום, יש עניין לבדוק בכוכבים? פשוט שלא. ככה גם לר״ת בשקיעה ראשונה (ד׳ מילין) זה עדיין יום. ובכמה מקומות שהבאת @ממרן עד מרן כתבו ״שלא שקעה עליו החמה״, ולר״ת מדובר ב-72 דק׳.

רעיון שעלה לי לראש זה לשים מצלמת וידאו על השמיים כשיש שעון בסרטון ותויות המורות על כל זמן (שקיעה, גאונים, ר״ת) שוב, לו היה הפסיקה כר״ת, עד שקיעה ראשונה זה עדיין יום, כל זמן שאתה רואה אור שמש אפילו כשגוף החמה מכוסה מעינינו, אין ענין לר״ת אפילו להסתכל בכוכבים. איך אפשר להפריך את ר״ת כשמתעלמים...

אבל לא זה מה שאני חפץ. אני רוצה שכל הבוחנים את הכוכבים למיניהם, יסתכלו על השמיים מתחילת השקיעה עד סוף זמן ר״ת, ויבוא ויאמוד כמה כוכבים התווספו אחר ר״ת. אני מודע לכך שיש הרבה כוכבים בזמן ר״ת, השאלה היא מה גדר בינונים לר״ת. במקום לנסות להפריך את ר״ת מהמציאות, בוא ננסה משהו אחר, בוא ננסה להוכיח את...

אניח לזה כי באמת אינני ג״כ מבין איך ״מאבחנים את המציאות״. שורה תחתונה: האם כשבחנתם/בוחנים את המציאות, האם בחנתם רק את ההתחלה של הלילה, או אפילו את זמן ר״ת? כי רוב מה שראיתי זה אנשים שמנסים להפריך את ר״ת ממציאות ההתחלה של הלילה, אך לא בודקים מה המציאות כשמגיע זמן ר״ת. יש לי התראה של הודע״פ...

אני לא גר באיזור גבוה בירושלים, אך אני גר בקומה רביעית (קומה אחרונה) ועם נוף לכיוון רמאללה, ושעה וחצי אחרי השקיעה אני עדיין רואה שמץ של אור, אז חושך אפילה זה ודאי לא.

היום ב-19:20 שללוחות זה עדיין שקיעה, הסתכלתי בשמיים וראיתי כוכבים מכל הסוגים (ירושלים) אבל קודם לכן אמרת לי שכוכבים בינונים הם אלו שלא נראים ביום, שמא אחרי השקיעה דר״ת יש כוכבים שלא רואים קודם לכן. שהרי לפי שיטתו עד סוף שקיעה ראשונה זה עדיין יום.

אז באופן היפותטי, אם אני מצליח לראות ג׳ כוכבים בינונים ביום, האם זה נחשב כעת צאה״כ? לכו״ע צריך להיות מציאות של שקיעה, לא ייתכן שאם אני רואה ג׳ כוכבים כבר בתחילת השקיעה (ואפשר לראות, אגב) זה כבר יחשב לילה. אז אם לצורך העניין אני אצא ואספור ג׳ כוכבים בינונים לפני הגאונים, זה אומר שהלכה לא...

יש מישהו שכותב כך או שאנחנו מחדשים זאת מעצמנו? ויתרה מזו, כיוון שהשו״ע פסק כן בא״י, צריך לשאול אותו דבר על השו״ע, או כיוון שפסק כר״ת ס״ל לשו״ע שכך המציאות בא״י? (השאלות האלו מוכרחות אחרי ההבנה הנ״ל, שודאי ר״ת לא חידש חידושו בגלל המציאות אלא בגלל שכך יצא לו בחשבון הגמרא) איכשהו מההבנה הבסיסית...

הנקודה שלי היא לא האם מסתדר עם המציאות או לא, אלא שר״ת לא חידש את פסקו מחמת המציאות שראה מול עיניו, אלא מחמת החשבון ההלכתי. מכאן ועד ל״האם מסתדר עם המציאות״ אני משאיר לכם להתווכח. ובכ״ז שאלתי

אני לא עונה שום תשובה לזה, סך הכל באתי מצד שאי אפשר להקשות שר״ת חידש את זמנו מהמציאות בצרפת. עכ״פ כיוון שנכנסנו לזה, אבוא ואשאל, האם אנחנו פוסקים היום הלכה על פי מציאות או על פי מה שפסקו הראשונים? (באמת שאלת תם, אל תכניסו בי כוונות)

אל תלמד את הפסק של ר״ת כהלכה, לך לר״ת במקורו ותלמד אותו, ר״ת לא מחדש מציאות של ב׳ שקיעות כי כך הייתה המציאות, אלא כי אחרת יש סתירה בר׳ יהודה בגדר שקיעה. ר״ת מיישב שר׳ יהודה מדבר על ב׳ שקיעות. הוא לא מציין בדבריו מעולם שום הוכחה ממציאות, כמו שלדוג׳ הגר״א מביא. חשבון הלכתי נטו. הנה ר״ת במקורו...