תוצאות חיפוש

אלו שאני יודע שמחמירים, לא מחמירים מחמת ״אופן הייצור״ אלא מחמת הקפדת הכשרות במפעל עצמו זה מעולם לא היה מובן לי, למה לפתע מי שמקפיד על מצה שמורה, יכול להקל בפפושדו? אשמח פירוט הלכתי ולא רק ״כך אמר הרב נקי משם מרן״ שלא יראה פקפוק חלילה בדבריי, אך דיבורים מהסוג הזה מראה לכאורה חוסר הבנה משווע...

זמן יציאת שבת שכתוב בלוחות בד״כ מחשב את הרבע שעה שאתה אומר. דעת מרן הגר״ע שעל הספרדים לנהוג 20 דק׳ כשאר הארצות. ומידיעה למרות שכך מנהג האשכנזים, הם לא תופסים זאת לעניין איסור מלאכה. מסכים עמך בזה. אך בד״כ למשפחות מרובות ילדים קשה לחכות כ״כ הרבה זמן אחר זמן גאונים. (גם בלי עניין הריבוי)

כי כאן הוא לא הכריע כך. (שוב, אתה יכול לטעון ש״לו היה רואה היה מכריע״, אבל בפועל בשו״ע כתוב הפך מה שאתה אומר)

אבל הוא לא הורה כך. אפילו מרן ביבי״א לא הביא את הטוענים ״אילו היה רואה היה חוזר בו״ אלא לסעיף בעלמא.

@בניהו שמש הנקודה שלי, שמשום מה התחמקת ממנה לאורך השרשור (לא יודע אם בתמימות או לא), הוא שאף אחד היום לא נוהג לא ר״ת לדינא ולא שו״ע לדינא. אני נוהג כמרן הגר״ע, וכשהוא פסק שנוהגים את ר״ת לחומרא, אני נוהג את ר״ת לחומרא, אך לא לדינא. כשהוא פסק נגד השו״ע בברכת הנותן ליעף כח, אני מסתמך על שפסק כהמנהג...

לא צריך יותר מדי אופציות, האופציות המקובלות (ר״ת, גאונים) ואחר למי שרוצה לפרט בהודעה.

״מנהג נגד מרן״, תלוי בפוסק שבוחר להשתמש בכלל הנ״ל. לא על כל דבר אפשר לומר זאת. אני דיברתי כמובן על כללי הפסיקה של השו״ע שהדריכו אותו בפסקיו.

אני לא מצוי בדיון ביניכם, אבל נראה שאינך מבין בכללי השו״ע. השו״ע מעולם לא העדיף מנהג חדש על פני מנהג קדום, כגון בברכת ר״ח. אך כשהכריע לדינא בהלכות מסוימות, כמו בר״ת, הוא מתעלם באופן שיטתי מהמנהגים הקדומים. במילים אחרות, במקום שהשו״ע רצה ״להעמיד״ מנהג, הוא מעולם לא ביטל מנהג קדום. אך כשבא להכריע...

ובכ״ז דעת מרן בב״י שאין מקום לברכת הנותן ליעף כח, והכף זכות היחידה שנותן לברכה זו בשו״ע היא שמי שרוצה לאמרה שיברך בלי שם ומלכות. כלומר אתה לא מקיים את דעת השו״ע, כי דעת השו״ע לא כפי שאתה פוסק.

לפי מרן השו״ע לא מברכים הנותן ליעף כח בשם ומלכות. אם אתה מברך בשם ומלכות אתה לא מקיים לדינא את השו״ע. חבל שאתה מתעקש לא להבין את הנקודה שלי.

אתה אומר שלגבי הנותן יעף כח אתה פוסק כהאר״י, אז אתה לא נוהג כמרן השו״ע. (אני מנסה להבהיר פה נקודה למשל נושא שלם כמעט, וחבל שהיא לא מובנת)

אז אתה לא נוהג כמו השו״ע לדינא.

אז אתה נוהג כהשו״ע. האם אתה גם מברך על כל טיפה וטיפה אשר יצר כדעת השו״ע? האם אתה מברך ״הנותן ליעף כח״ בלי שם ומלכות?

אז אתה נוהג את ר״ת לחומרא. לא לדינא.

אבל זה כל הנקודה שלי. אתה לא יכול לומר ״אני נוהג כר״ת לדינא בזמנים אבל כשו״ע בתפילין״. אי אפשר לקרוע את התורה לקרעים. או שאתה נוהג כר״ת לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהשו״ע לדינא בכל דבריו, או שאתה נוהג כהגר״ע לדינא בכל דבריו. או שאתה דתי על פי דעתך ועושה מה שבא לך. והאחרון הכי בעייתי.

האם אתה מברך על תפילין של ר״ת?

אי אפשר לנהוג כר״ת מעיקר הדין. אלא״כ אתה מקל לכתחילה בצאה״כ בער״ש, מחכה כל יום לצאה״כ עבור ק״ש דר״ת. וכיו״ב. ואתה לא יכול לומר ״אני סומך על הגאונים בק״ש״, כי אם כן זה אומר שאתה לא נוהג ר״ת מעיקר הדין אלא לחומרא. (ראה עמ׳ 3 בנושא)

אין אף אחד שנוהג כר״ת מעיקר הדין, וכמו שהארכתי כאן בנושא. (ומי שחולק על זה, לא מבין מה זה ״ר״ת כעיקר הדין״)

כותרת הסקר: מה אתם נוהגים בצאת שבת? א. ר״ת ב. גאונים ג. מוסיף עוד x זמן על ר״ת/גאונים ד. אחר (פרט בהודעה)

מה הם עושים? מאיימים לפרוש מהממשלה או להצביע נגד התקציב? גם אני וגם אתה יודעים שזה לא יקרה. לעומת זאת ש״ס פועלים בשקט בשקט בלי רעש וצלצולים. (מידיעה)