תוצאות חיפוש

אינו מובן מה לי אם יש אסמכתא הלא אינו מהתורה אלא דין דרבנן ואפש'''ל באופ''א שהיכא שזה גזירה דרבנן שלא יעברו על דאורייתא שם זה כעין אבל אם זה איסור דרבנן בעלמא בזה הוי יותר משל תורה.

יש לדון על התירוץ מדברי הרמב''ם שבן נח שרצה לעשות מצווה וכו' שאולי כל דברי הרמב''ם הם במצוות שכליות כמו כיבוד אב חסד וכיו''ב אבל מצוות כמו מזוזה כלאים וכיו''ב אפשר שלא שיך בו ומילה היתה גם קודם תורה

כתבתי בסוגריים לא נפילה רוחנית אלא נפילה מהמסלול. וגם לא הבנתי מה עניין כפירה לכאן. ומש'''כ שרוב הציבור עובד ] זה תלוי באיזה ציבור אצל הליטאים שמחנכים שאין חוץ מתורה ממילא יש רוב לומדים אבל אצל קהילות אחרות שיש שתי מסלולים יש רוב עובדים.

. יש שתי דרכים היום יש כאלה שרוצים להיות כמו פעם שחינוך הבנים זה רק לתורה ושכולם יהיו שקועים אך ורק בתורה בלבד ממילא אין מקום ללמד אנגלית בשביל שיידע לקרוא כמה פרוספקטים באנגלית ומי שנעבך לא ההצליח ללמוד אז זה נפילה [אין המכוון לנפילה רוחנית אלא לנפילה מהמסלול העקרי של החיים] ושילמד בכוחות עצמו...

לכאורה כל המכתב הוא בשביל שהרב לא יסתבך

יישר כח גדול.

אם תוכל להביא לכאן את ההעתק דברי המיישבים יש''כ.

עשה ''לייק'' ל''נשיא המועצת'' לא מכובד. [עד''מ עשה לייק לרב קניבסקי]

קרב על ציפור הנפש זה על החמישים אחוז שישארו בישיבות או על חמישים אחוז מבני ע''מ שיילכו לצבא?

אני מצטרף לע'''ה של הרב רביב אבל אולי אפש''ל שבתורה כתוב ונתת הכסף צריך כסף ולכן אם נותן מטבעות כסף צריך להביא את עיקר השיעור אבל אם מביא כלי כסף שיצטרך למוכרו א''כ יירד משוויו ולכן צריך מאה .

אני יותר מאמין שהכותרת מלחמה היא אותיות פורחות ותול''מ.

קודם כל אשריך.

לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך רש''י בפרשת יתרו מבאר שהגדולים מוזהרים על הקטנים שקטן שבא לכבות האבא צריך למנוע. [ושאר כל עשרת הדברות רש''י לא מפרש כאן אל כותב שסומך על מה שפירש בכי תשא ואדם שקורא שמות כתוב שיכול לצאת יד''ח ברש''י האם צריך לקרוא את הרש''י בכי תשא ולכאורה הוה כמו שאין רש''י שצריך לקרוא...

השו''ע הביא את דעת היש מי שאומר שנשים לא חיבות וא''כ כיצד יוציאו הגברים וכנראה הרב לשיטתו שהשו''ע ס''ל עיקר כהסתם ואפילו לא חושש לדעת היש ודלא כדעת הגרב''ץ שחשש לדעת היש.

בג' מקומות בתנך מוזכר עניין חורבן בהמ''ק בספר מלכים בפרק האחרון שלו בחודש החמישי בשבעה לחודש הגיע נבוזראדן וכו' ומבואר שהחורבן היה בשבעה לחודש אב ובירמיהו נב כתוב התאריך בעשור לחודש אב והגמרא במסכת תענית כא שואלת את השאלה הזו ומביאה ברייתא שזה בתשעה באב שזה בעצם תאריך שלישי והגמרא מבארת שבשביעי...

שמעתי ממו''ר להסתפק אדם שלא יכול לצום לילה ויום בדרך כלל נוהגים שצם בלילה ואוכל ביום ואולי יש להסתפק שאולי עדיף שיאכל קודם עלות השחר ויוכל לצום יום שהרי יש מושג כזה תענית של יום ויש לצדד שלאכול לפני עלות השחר אין לזה ההיתר.

יש נידון בראשונים מתי עושים הבדלה השו'ע תקנו פוסק שעושים הבדלה במוצאי התענית אבל הרמב''ן אחז שעושים בתפילה כמו עניים ולא מבדילים על היין כלל ויש דיעות שעושים במוצא''ש ומביאים לקטן והראשונים דוחים זאת שאתי למיסרך . השערי תשובה כתב שחולה בצום יעשה הבדלה מיד במוצא''ש אבל המשנ''ב לא מזכיר זאת ויש...

נמצא שבעשיית כלי אין שום עניין שספרדי כהגר''ע ואשכנזי כהחזו''א ב''ה אני יצאתי יד''ח.

נמצאנו למדים שבדברים המחדשים [כמו עשיית כלי] אין מנהג כלל אלא שאתה סבירא לך ששיטת הפסיקה של הספרדים עדיפא וכנראה האשכנזים סוברים ששיטתם הכי טובה ובוויכוח הזה לא קשור מנהג וכל אחד יעשה כפי שיוצא לו מהסוגיות וכיו''ב ולא קשור מי הפוסק האם ספרדי הוא או אשכנזי. ו

ולפי'ז אשכנזי עדיף שיפסוק כמו רבותיו האשכנזים שכך מנהג אבותי. ולפי''ז אשכנזי ג''כ צריך לפסוק כהספרדים לכאורה יש סתירה בדברך.