תוצאות חיפוש

בבא קמא סט: כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב כו׳ מה קדש דכתיב גבי מעשר ״אע"ג דממון גבוה״ הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי ״אע"ג דלאו ממון דידיה״ הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה כו׳ צ״ע בשינוי בלשון, מדוע אצל מעשר נקט ״ממון גבוה הוא״ ואצל כרם רבעי...

יישר כח. אפשר צילום?

דף סא. בשלמא למ"ד הני תרתי היינו דכתיב (שמואל ב כג, טז) ולא אבה דוד לשתותם אמר כיון דאיכא איסורא לא ניחא לי אלא למ"ד טמון באש קא מבעיא ליה מכדי גמרא הוא דשלחו ליה מאי לא אבה דוד לשתותם דלא אמרינהו משמייהו אמר כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר...

בבא קמא מג: ולא ידעינן תיקו יש לעיין מדוע כאן הוסיף הגמרא ״ולא ידעינן״ תיקו, ולא נקט ״תיקו״ ותו לא

לב. מתני' שנים שהיו ״מהלכין״ ברה"ר אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיקו זה את זה שניהם פטורין פתח בשנים ״מהלכין״ וסיים באחד ״רץ״ ואחד מהלך, והול״ל שנים שהיו ברה״ר אחד רץ ואחד מהלך כו׳ ואולי יש ג׳ בבות במתני׳ שנים מהלכין, אחד רץ ואחד מהלך, שניהם רצין וצ״ע

כה. במתני׳ אני אדון קרן מרגל ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברה"ר החמיר בקרן כו׳ פתח ברגל וסיים בשן ורגל והכי הול״ל אני אדון קרן משן ורגל כו׳ וצ״ע

דף טז: כבוד עשו לו במותו כו׳ חד אמר שלשה וחד אמר שבעה ואמרי לה שלשים רש״י ד״ה שלשה - ימים הושיבו ישיבה על קברו ד״ה וחד אמר שבעה - ימים יש להעיר, מדוע כתב רש״י אצל שבעה שהכוונה לימים, הרי כבר כתב כן אצל שלשה, ואחר שכתב כן אצל שלשה ושבעה, מדוע לא כ״כ אצל שלשים. עוד ק״ק מדוע אצל שבעה נקט...

דף יד: רש״י ד״ה פרה שהזיקה טלית - שדרסה עליה בחצר הניזק וטלית שהזיקה פרה ברה"ר כגון שנתקלה ״בהמה״ בטלית ונשבר רגל ״פרה״ יש להעיר על לשון רש״י, א) מדוע פתח בבהמה וסיים בפרה ב)לכאורה תיבת ״פרה״ מיותר והול״ל ונשבר ״רגלה״

א) דף ט: רש״י ד״ה שליש ביתו - שחייב אדם לבזבז במצות לולב או ציצית או ספר תורה שליש מה שיש לו בהידור מצוה עד שליש במצוה - שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור דתניא (שבת דף קלג:) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית...

בבא קמא דף ח. א)רש״י ד״ה מכרן לא' או לג' בני אדם - ביום א' מי שהיה עליו נזקין וכתובת אשה וב"ח והיו לו עידית ובינונית וזיבורית לכאורה הול״ל ״מי שהיה עליו נזקין ובע״ח וכתובת אשה״ דומיא לסוף דבריו ״עידית בינונית וזיבורית״ וצריך ביאור. ב) רש״י ד״ה כולן נכנסו תחת הבעלים - נכנסו הלקוחות כדין המוכר...

בבא קמא ז: אלא אמר רב אחא בר יעקב אי איכא לדמויי לב"ח מדמינן ליה בעל חוב דיניה בבינונית כו׳ אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא אי איכא לדמויי לכתובת אשה מדמינן דהא כתובת אשה דינה בזיבורית כו׳ איתיביה אין לו אלא עידית כולם גובין מן העידית בינונית כולם גובין בינונית זיבורית כולם גובין זיבורית היו לו...

אשמח לשמוע…

גם אני מעניין לדעת איזה ת״ח עונים על שאלות בש״ס ופוסקים

גוט וואך! בבא קמא דף ב: רש״י ד״ה בעיטה - שבעטה ברגליה ושברה את הכלים ואהכי הוו תולדה דקרן דכוונתן להזיק כי קרן ואין הנאה להזיקה כי קרן ואין הזיקו מצוי תדיר והלכך הוו כי קרן ״דכל אימת דלא הועדה בב"ד ג' פעמים בכך אינה משלמת נזק שלם״ צ״ב במש״כ רש״י בסו״ד ״דכל אימת דלא הועדה״ כו׳ לכאורה מה ענין...

יישר כח! אולם לכאורה אי אפשר לפרש כן שהרי הרבה פעמים המימרא אינו דבר הלכה ומ״מ יש דבר בשם אומרו.

קידושין מד. אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם למאי נפקא מינה למירמא דידיה אדידיה לכאורה יש עוד נפקא מיניה לענין אמירת דבר בשם אומרו שמביא גאולה לעולם ועיין.

לח. והוא הדין שינהגו ומה חדש כו׳ בשיטה קדמונית כתב ש״והוא הדין״ הוא כמו ״והדין נותן״ דהיינו קל וחומר. האם מצינו לשון זה בעוד מקומות? בדרך כלל נקט הגמרא ״והלא דין הוא״ כו׳

קידושין דף לא: רש״י ד״ה כגון אנא - שאני אהוב לאבי ויקיר לאמי ועושין לי זאת מה אעשה יש לעיין מדוע נקט רש״י ״אהבה״ אצל אביו ו״יקר״ אצל אמו

קידושין כט. רש״י ד״ה המוטלות (עליו) על האב - כגון הנך דמפרש בברייתא ללמדו תורה ולמולו ולפדותו בה' סלעים אם בכור הוא ולהשיאו אשה וכולה יליף ואזיל מקראי יש לעיין מדוע שינה רש״י מסדר הברייתא ונקט ״ללמדו תורה״ בתחילה

ראיתי שבכת״י רומי הגירסא ״בת מיעבד ומיכל״