• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוצאות חיפוש

  1. ה

    בעניין יין במוצ"ש

    שלום וברכה מנהג טוב לשייר כמה טיפות מכוס של קידוש ליל שבת, וכן לשייר חתיכת לחם מסעודת הלילה עד לשחרית וכן היה מנהגו של רבינו האריז"ל, ולא הוזכר לשייר מכוס של הבדלה למחרת, מלבד מה שממלאים את כוס ההבדלה על גדותיה, ובלאו הכי נשפך ממנו מעט לתוך הצלחת. בספר שיבת ציון (שער ו אות סז) כתב שמנהג רבנו...
  2. ה

    זמן תפילת ערבית בבית כנסת מוצ"ש

    שלום וברכה המונח של צאת השבת שמופיע בלוחות משמעותו זמן יציאת השבת לענין מלאכה, כלומר בתוספת לזמן יציאת שבת ההלכתית שהוא זמן שמוסיפים מאחר מאחר צאת הכוכבים, וציינו לעיל שהוא כעשרים דקות אחר השקיעה והמחמירים מוסיפים עד כחצי שעה אחר השקיעה, ומותר לעשות מלאכה אחר זמן זה (אחר שהתפללו כבר ערבית ואמרו...
  3. ה

    שאלה דחופה - ברית דחוי ביום חמישי

    בס"ד ותאזרני שמחה שח"ו לא נגרם הפסד או צער מהענין, וישתבח שמו לעד שלדבריכם היה גם קידוש ה' בענין המבחן, ומחילה על השתלשלות הדברים כך, ומש"כ בתחילה הוא לפי פסקי מרן שליט"א שהיו בידי באותה שעה, וכבר אמרו רז"ל אין לחכם אין מה שעיניו רואות, ומ"מ כבר כתב הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו חכמה...
  4. ה

    תענית שחל ביום שישי

    שלום וברכה עשרה בטבת שחל להיות בערב שבת מתענין ומשלימין, כלומר משלימים התענית עד צאת הכוכבים, ואוכלים אחר הקידוש. (ונכון להקדים התפילה בערב שבת זו כדי שיצאו הציבור לקדש בתחילת הלילה ולא ישארו בתענית בשבת). בברכה רבה
  5. ה

    שאלה דחופה - ברית דחוי ביום חמישי

    שלום וברכה בענין השאלה הדחופה מילה דחויה כשקבעו המילה ליום חמישי ידידי הרה"ג שמעון ללוש שלח למרן הראש"ל שליט"א והעביר לי כעת, שמרן הראש"ל שליט"א השיב שיש להתיר ע"י מוהל אשכנזי, ובשעת הצורך יש להתיר גם ע" מוהל ספרדי. וז"ל מרן שליט"א: כתבתי פעם תשובה להתיר על ידי מוהל אשכנזי. ועוד כתב אם כבר...
  6. ה

    זמן תפילת ערבית בבית כנסת מוצ"ש

    שלום וברכה זמן צאת השבת בכל ערי הארץ הוא בערך כעשרים דקות אחר השקיעה. והמחמירים מוסיפים מחול על הקודש עד כחצי שעה אחר השקיעה. כמבואר בילקוט יוסף (סימן רצג ס"ג). ממלא אם מתחילים ערבית (קריאת שמע) בצאת הכוכבים בודאי מוסיפים מחול על הקודש עד סיום תפילת ערבית, ורשאים לנהוג כן לכתחילה, ואף שראוי...
  7. ה

    שאלה דחופה - ברית דחוי ביום חמישי

    שלום וברכה אין למול מילה דחויה ביום חמישי ושישי כל שיכולים למול אחר השבת, ורק במקום שיש מנהג ברור בעירם כן יש להניחם במנהגם. ובמקום שאין מנהג ברור יש להחמיר בזה. להמבואר בשו"ת יבי"א (ח"ה יו"ד סימן כג) ובשובע שמחות (עמוד קפט קצא) אין למול מילה שלא בזמנה ביום חמישי או יום השישי ויש לדחותה ליום...
  8. ה

    גילוח הראש על ידי מכונה במספר אפס

    שלום וברכה אין לספר פאות הראש, שהם מקום השערות של סוף הפדחת (המצח) כשמותחים כעין קו עד אמצע גובה האוזן לכוון הפנים (בשני האוזניים) במכונה במספר שאי אפשר לכוף ראש השערה לעיקרה ( י"א שהוא מספר 2 ויש מקילין אף במספר 1.5), אולם בשאר מקומות בראש שאינם פאות הראש רשאי לספר גם במספר 0. מרן ז"ל ביורה...
  9. ה

    ברוך הוא וברוך שמו על ברכות הדלקת החנוכיה

    שלום וברכה וחג חנוכה שמח הנכון לבני הבית ואורחים היוצאים ידי חובה בהדלקת החנוכיה של בעל הבית לעמוד ליד בעל הבית המברך ברכות החנוכה ולהקשיב לברכות, ולא יענו ברוך הוא וברוך שמו רק יענו אמן לברכותיו. דעת מרן זיע"א ידועה שאין לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכה שיוצא בה ידי חובה, משום שכיון שעניית ברוך...
  10. ה

    7 ברכות

    שלום וברכה חג חנוכה שמח ומזל טוב לרגל נישואיכם שבע ברכות של שבעת ימי המשתה של חתן וכלה כשמברכים בבית חתנים כשיש עשרה אנשים ושני פנים חדשות, או ברכת אשר ברא מברכים רק בשבעת ימי המשתה, וגם אם לא קיימו באחד הימים סעודת שבע ברכות אין מברכים שבע ברכות אחר שבעת ימי המשתה, אולם אם התחילו בסעודה ביום...
  11. ה

    צורת הדלקת נרות חנוכה

    שלום וברכה וחג חנוכה שמח נר חנוכה מדליק משמאל לימין של המדליק, והנר החדש הוא הנר שהוסיף משמאל לנר הראשון, כך שמברך תמיד על הנר החדש שהוסיף משמאל לנר של אתמול. בברכה רבה חג שמח
  12. ה

    פרשת פיטום הקטורת על קלף בכתב אשורית

    שלום וברכה וחג חנוכה שמח מותר לתלות על הקיר פיטום הקטורת על קלף, ולדעת מרן השו"ע (יו"ד סימן רפג ס"ב) יש להתחיל כתיבת מעשה הקטורת מברייתא של סממני הקטורת המתחילה ב'תנו רבנן' וכו' ולא מפרשת הקטורת 'וידבר' וכו', וכמו שבאר מרן זיע"א (שו"ת יביע אומר ח"ט יו"ד סימן כג). ולחיבת הקודש צרפתי מש"כ בעניותי...
  13. ה

    צורת הדלקת נרות חנוכה

    שלום וברכה כשמדליקים בחלון, אין הבדל בהנחת החנוכיה בין צד ימין או שמאל של החלון, אלא יניח את החנוכיה במקום שהרבים רואים ממנו הרבים טוב יותר, וידליק את הנרות משמאל לימין. בברכה רבה
  14. ה

    צורת הדלקת נרות חנוכה

    שלום וברכה ניתן להניח את החנוכיה בטפח הסמוך לפתח מצד שמאל כשיש מזוזה בימין הפתח גם בצורה אנכית לפתח, וגם בצורה מאוזנת לפתח, וכיון שצריך להדליק משמאל לימין, גם אם מניח את החנוכיה מאוזנת, ביום הראשון הנר נחשב רחוק מן הפתח שצריכה להיות החנוכיה שהוא הצד השמאלי של הפתח, אף שהוא יחסית הקרוב לצד הימני...
  15. ה

    שאלה בשו"ע או"ח סי' ג סע' יד

    שלום וברכה מה שהותר לאחוז באמה ולמטה כשמשתין הוא לצד הארץ ולא לצד הגוף וכ"פ המגן גיבורים ובעטרת צבי (שם), (וטעמא דמסתבר הוא שלצד הארץ אינו מרגיש חמימות, משא"כ לצד הגוף). בברכה רבה
  16. ה

    ברכת אשר יצר ולהניח תפילין

    שלום וברכה אכן, אם הזדמנו לו תפילין אחר שקרא פסוק שמע ישראל יאמר ברוך שם, ונכון שימתין מעט (כדי שיעור קריאת פרשה ראשונה) כדי שלא יהיה כקורא שמע שמע, ויברך על התפילין, ויחזור שוב על שמע וברוך שם כדי לומר פסוק זה עם התפילין, שלכתחילה יש לומר שמע ישראל עם התפילין, רק מחמת אונס שלא יעבור לו זמן...
  17. ה

    חימום חלה בתוך תנור שדולק מערב שבת

    שלום וברכה באופן שמניחים את החלות בדרך שאין רגילים לאפות בחול יש מקום להקל לחמם אותם תנור, דלא אמרינן בזה מיחזי כמבשל, לפי שאין רגילות לבשל בכך, ויש לבדוק שלא נדלק אש בשעת פתיחת התנור. וכ"כ ידידי הרה"ג שמעון ללוש שליט"א להיתר בזה וז"ל: בזה כתב שם מרן הראש"ל שליט"א לחלק, דאף שמצד הטמנה אין...
  18. ה

    חימום חלה בתוך תנור שדולק מערב שבת

    שלום וברכה בתנורים שאין דרך לאפות בהם כלל, אלא רק לחמם בהם, ממלא לא שייך בהם מיחזי כמבשל, ויש להתיר לחמם פת שאפויה מערב שבת כדין פלטה של שבת. בברכה רבה
  19. ה

    חימום חלה בתוך תנור שדולק מערב שבת

    שלום וברכה אין לחמם בשבת חלות בתנור אפיה דלוק מערב שבת שיש לחוש בזה למיחזי כמבשל, אף שהחלות אפיות כבר מ"מ הדרך לאפות בחול בתנור לכן יש לאסור מטעם "מיחזי כמבשל". מרן הראש"ל שליט"א כתב בילקוט יוסף (שבת א סימן רנג סעיף ח) נכון להחמיר שלא להחזיר בשבת לתוך תנור חשמלי הדולק מערב שבת, אפילו תבשיל יבש...
  20. ה

    למה מכניסים שבת לפני השקיעה?

    שלום וברכה דעת הר"א ממיץ בספר היראים היא דעה יחידאה דס"ל שמשיעור שלשת רבעי מיל לפני השקיעה מתחיל זמן בין השמשות (והיינו י"ג דקות וחצי לשיטת מרן השו"ע באו"ח סימן תנט, ויו"ד ס' סט, ולהחולקים י"ח דקות), אולם כבר כתב בביאורי הגר"א בסי' רסא שאין דבריו נראים, ולית דחש להא כלל. ע"ש. וכ"כ בילקוט יוסף...
חזור
חלק עליון