תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר (לב יב) בספרי פיסקא שט"ו, "ואין עמו אל נכר", שלא יהו בכם בני אדם עסוקים בפרקמטיא של כלום, שנאמר יהי פיסת בר בארץ, שיהיו חטים מוציאים גלוסקאות כמלא פיסה זו של יד. וכן הוא בכתובות קיא: עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. והנה לפי דברי הספרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הצור תמים פעלו (לב ד) בספרי פיסקא ש"ז "פעולתו שלמה על כל באי העולם וכו', ואין באחד מהם שיסתכל ויאמר אילו היו לי שלשה עינים אילו היה לי שלשה ידים אילו היו לי שלשה רגלים אילו הייתי מהלך על ראשי אילו היו פני הפוכים לאחורי כמה היה נאה". וכן דרשו חז"ל בקהלת רבה פרשה ב' עה"פ כי...

בסדר הדורות (שנת תתקנד) הובא שלרמב"ן היה תלמיד אחד ושמו "אבנר" אשר נהפך למומר רח"ל, ויצא שמו בכל הארץ. לאחר ימים, ביום כיפור, שלח להביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג חזיר וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו. לאחר שאכל שאל את רבו על כמה כריתות עבר, והשיבו הרמב"ן שעבר על ארבעה כריתות, אך הוא טען כלפי רבו...

יש להסתפק במי שצריך לחזור על תפילתו ביום כיפור, כגון שטעה בהמלך הקדוש, אם צריך לחזור גם על וידוי. ובשבט הלוי (ח"ו סי' עג) כתב שאינו צריך לחזור על הוידוי. ויתכן לדמות למה שידוע להוכיח מהתוס' (ברכות כט, ב ד"ה טעה), וכן פסק השו"ע (סי' קכד ס"י), שמי ששכח בשמו"ע הזכרה המעכבת, יכול לשמוע מהש"ץ ולצאת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ביומא דף עז: תנו רבנן, ההולך להקביל פני אביו או רבו וכו' עובר עד צוארו במים ואינו חושש, איבעיא להו הרב אצל תלמיד מאי, דהיינו האם הליכת הרב אצל התלמיד חשיבא דבר מצוה שמותר לעבור בעבורו במים ביוהכ"פ. והקשה הרא"ש שם סי' ה' דבתוספתא תניא שמותר לרב לעבור במים כדי לילך אצל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה כהן גדול צריך לפרוש מביתו שבעת ימים קודם יוהכ"פ, וילפינן פרישה זו משבעת ימי המילואים כמבואר בגמ' (יומא ב.). ובירושלמי יומא פ"א ה"א מסתפק לגבי פרישת שבעת ימי המילואים, האם היום הולך אחרי הלילה כמעשה בראשית או הלילה הולך אחרי היום כקרבנות, ונפק"מ האם ליל היום הראשון טעון...

כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלקינו בגמ' ברכות (כא, א), דרשו מכאן לחיוב ברכות התורה, ופירש רש"י כשבא משה לפתוח בדברי שירה אמר להם לישראל אני אברך תחלה ואתם ענו אחרי אמן כי שם ה' אקרא בברכה אתם הבו גודל לאלוקינו באמן, ע"כ. והאבודרהם (הל' תפילה) והמהרש"א (ברכות שם) מפרשים "כי שם ה' אקרא" כשאקרא דברי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב ג) בספרי פיסקא ש"ו, מצינו שלא הזכיר משה שמו של הקב"ה אלא לאחר עשרים ואחד דבר, ממי למד ממלאכי השרת, שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר שלש קדושות שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות", אמר משה דיי שאהיה בפחות משבעה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ (לא כח) פירש רש"י "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל וכו', ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות". והעיר החתם סופר בספרו תורת משה, מנא לן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז) בסנהדרין לז. "הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא, והוו קפדי רבנן, כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (לא יט) בשבת קג: מבואר שאם כתב ספר תורה שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו. והעיר בשו"ת צמח צדקה לרבי מנחם מנדל מניקלשבורג זצ"ל סי' י', תיפוק ליה דכיון שרק את האזכרות כתב בזהב ושאר הספר בדיו, א"כ הוי ליה כמנומר, וכדאיתא בגיטין נד...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה היראים מנה בהקהל ב' מצוות, מצות המלך לקרות את התורה באזני ישראל, ומצוה לבני ישראל להקהל ולשמוע הקריאה. ומעתה יש לומר דאע"פ שאותם שלא היו בשעת קריאת ההקהל עדיין לא יצאו ידי חובתם ומחוייבים במצות ההקהל והשמיעה, מ"מ המלך כבר אינו חייב לקרות שוב עבורם, דהוא קיים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם (לא יא) כתב בספר המנהיג הלכות חג הסוכות אות נ"ז, שספר "קהלת" נאמר על ידי שלמה המלך בהקהל בחג, כאשר נקהלו ישראל לקיים המצוה כדכתיב במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות וגו'. וקשה איך היה מותר להוסיף על פסוקי התורה ולומר את...

לא מצאתי ברש"י

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מג - כי פקד ה' את חנה אמר רבי יוחנן לשון גימטריקון הוא, תחו הוא אסף, א"ת ב"ש ת"א ח"ס ו"ף, ילקוט שמעוני שמואל א רמז עז בן תחו, א"ר יוחנן לשון גימטריקון הוא תחו, הוא אסף א"ת ח"ס ו"ף.

בהפטרה דיום א' נאמר "ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תֹּחו בן צוף אפרתי". פירש רש"י, תֹּחו זה אסף. ומעניין שתֹּחו באתב"ש - אסף. וכנראה רש"י לא ביאר זאת שלא להאריך

בהפטרה של היום הראשון נאמר "והיא מרת נפש". ובמתני' בברכות (ל, ב) תנן אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופירש רש"י מתוך הכנעה, ורבינו יונה כתב "באימה ובהכנעה", עיי"ש באריכות. והרע"ב כתב "הכנעה ומורא" [וכן חזינן בגמ' שיש פה עניין יראה, מהא דרצו להוכיח מהפסוק "אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך, ופירש...

בגמ' מגילה (לא, ב) איכא מ"ד שבזמן שר"ה היה רק יום אחד, מפטירים "הבן יקיר לי אפרים", ואמרו בגמ' דהאידנא דאיכא תרי יומי מפטרינן ביום ב' "הבן יקיר". וביאר המשנ"ב (סי' תרא סק"ב), שהוא מפני שחובת היום להזכיר זכרונות וכתיב בההיא קרא "זכור אזכרנו". ויל"ע אם יש עניין מדוע בחרו דוקא פסוק זה מהזכרונות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסליחות לערב ראש השנה "מטה כלפי חסד להטות איש לתחיה, עמך לחסד הטה גמול נא עליו וחיה, כתוב תיו חיים והיה על מצחו תמיד". ויש לבאר, דהנה הענין של כתיבת "תיו חיים" הוא עפ"י הכתוב ביחזקאל ט ד "ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים...