• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוצאות חיפוש

  1. ג

    באיזה אדר מת משה רבינו

    והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אמנם מהר"ל בחידושי אגדות לראש השנה יא. כתב דהטעם שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים, להוראה שכשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימות, והביא שכן הוא במדרש רבה ריש פרשת חיי שרה, "כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימות". והנה במקום שמואל שער התירוצים מנחות ל. כתב דמה שאמרו שבז' באדר...
  2. ג

    באיזה אדר מת משה רבינו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא (לא ב) פירש רש"י, היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות. והנה במכילתא פרשת בשלח מסכתא דויסע פרשה ה', "ר' אלעזר המודעי אומר שבעים יום אכלו את המן אחר מיתתו של משה, הא כיצד משה מת בשבעה באדר, ואכלו...
  3. ג

    מדוע נשים אינם חייבות בתלמוד תורה משום דבעו חיי

    ולכאורה מצוות ב"לדבקה בו" [וכן ב"ובו תדבקון", שהוא אותו עניין לכאורה].
  4. ג

    מדוע נשים אינם חייבות בתלמוד תורה משום דבעו חיי

    והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובמה שמיאנו התוס' בתירוץ זה יש לבאר, דהנה האחרונים כתבו לדון היכא שמקיים מצוה בתורת אינו מצווה ועושה, האם יש לו את הבטחת השכר של אותה המצוה, כגון במצות עליה לרגל שהובטחו ולא יחמוד איש את ארצך, האם גם מי שפטור מן הראיה ועולה מתקיים בו ולא יחמוד וגו', עי' במהר"ץ חיות...
  5. ג

    מדוע נשים אינם חייבות בתלמוד תורה משום דבעו חיי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם (ל כ) בקידושין לד. אמרינן דנשים חייבות במזוזה, ואי אפשר לפוטרן משום שמזוזה הוקשה לתלמוד תורה, כיון דכתיב במזוזה "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על...
  6. ג

    הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו

    כתב הפני דוד, בשם הרב המובהק גדול בדורו שקדן בתורה כמהר"ר יהוסף קונקי זלה"ה שפירש במ"ש רז"ל דלא נכתבו שכר מצות כי אם בכבוד אב ואם שהיא חמורה ובשלוח הקן שהיא קלה והשכר הנכתב שוה למען ייטב לך והארכת ימים. וז"ש הנסתרות לה' אלהינו כי הוא יודע שכרן של מצות. והנגלות הם שתים אחת לנו שהוא שלוח הקן...
  7. ג

    ואנכי הסתר אסתיר פני

    מכאן לאסתר מן התורה (חולין קלט, ב), ופירש רש"י (שם) הסתר אסתיר, בימי אסתר יהיה הסתר פנים ומצאוהו צרות רבות ורעות. ולפו"ר כוונתו כמש"כ המהרש"א שבימי אסתר הרמוזה ב"הסתר" הקב"ה יאמר אסתיר פני, וכ"ה בדעת זקנים (כאן). ואפשר לומר שרמוז במילת "אסתיר" שיש בה אותיות תירס, שמבואר בגמ' (יומא י, א) לחד מ"ד...
  8. ג

    שופר אם הוא עצמו חפצא דמצוה

    ידועה החקירה האם השופר נקרא חפץ שבו עצמו מתקיימת המצוה או שהוא רק אפשרות לפעולת התקיעה והשמיעה. והנה הרמ"א (סי' תקפו ס"ג) כתב שיש דין דיחוי בשופר, דהיינו שאם היה שופר של ע"ז שלשיטה אחת כשר רק אחרי שהתבטל צריך שיתבטל דוקא מערב יו"ט. אמנם בישועות יעקב מובא תשובה מהנתיבות המשפט ונדפס בתשו' ר' יעקב...
  9. ג

    על איזו גאולה קאי פסוקי הגאולה שבפרשה

    בספרי (במדבר פיסקא קסא, הובא באוצר המדרשים) אמרו ש"ושב עד ה' אלוקיך" קאי על החזרה מגלות אדום [ואולי הכוונה גם על זה, וצ"ע]. וכן נראה מרש"י שפירש (בפי' ב) שגדול יום קבוץ גליות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל, ע"כ. ולכאורה...
  10. ג

    יומא קמא דריש שתא

    ע"ז ד, ב: אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי. ויש לעיין אם כוונת הגמרא "בראש השנה", או ביום הראשון של ראש השנה, וכמדומה שדן בזה בספר מחנה יהודה (פיקהולץ), ועי' בב"ב (קמז, א) "אמר רב...
  11. ג

    מלכיות זכרונות ושופרות

    מובא בשם הגאון ר' יחזקאל ברטלר (עי' בספר דרֹש וחקֹר) שאם ר"ה חל בשבת והתפלל מוסף בלא להזכיר של שבת, חוזר על מוסף, ואינו צריך לומר מלכיות זכרונות ושופרות, כיון שעשה כבר פעולת הזכרת מלכיות זכרונות ושופרות, וכמו בהתפלל מעריב במוצ"ש והבדיל, ושכח יעלה ויבוא בחוה"מ, שכמדומה כתוב במג"א שכשחוזר אינו...
  12. ג

    אלישע בן אבויה ראשיתו לא היתה לשם שמים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שנינו במשנה באבות פ"א מ"ג "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס". והנה בתוס' חגיגה טו. הביאו מהירושלמי בחגיגה טו. מה הטעם שעלתה באלישע בן אבויה כך שיצא לתרבות רעה, כיון דכתיב "טוב אחרית דבר מראשיתו" בזמן שהוא טוב...
  13. ג

    קידוש מבעוד יום בראש השנה

    כתב המטה אפרים (סי' תקפא, אלף למטה אות מא) [כנראה בשם המהרי"ל] בשם המהר"א מוינה דיש שאין אוכלין מבעוד יום כדי שיוסיפו מחול על הקודש בהאי יו"ט שהוא יומא דדינא, וכמדומה שכן הורה מהר"ש ז"ל במגנצא, ועל טעם זה תמהתי דהא כבר קדשו בתפלה, ושמא על הכוס עיקר שהוא דאורייתא וכו', ע"כ. ואף שנקטו האחרונים...
  14. ג

    איזו ברית עזבו בני ישראל

    כתב הרמח"ל בדרך עץ חיים (בסופו), והנה תראה שחורבן בית קדשנו ותפארתנו ושגלינו מארצנו היה בעוון ביטול תורה, כמו שמבואר בתורתנו הקדושה "ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת... ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם", ו"ברית" האמור שם היינו תורה, ע"כ. וצריך לומר שלפי זה מה שכתוב "וילכו...
  15. ג

    באיסור ליהנות מכבוד התורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו (ל כ) בנדרים סב. למדו מהאי קרא "שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא וכו', רבי אלעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל...
  16. ג

    אחת שאלתי

    כתב היערות דבש (שהיום יום פטירתו) לפרש בפסוק "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". שהכוונה ששאלה זה לזמן, כמו השואל חפץ מחבירו, ובקשה - זה לעולם, וזו הכוונה "אחת שאלתי" - "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", שחיי אדם בעולם הזה - הוא לזמן, וזה יגרום לבקשה לעולם...
  17. ג

    חזר בתשובה ושוב תהא על הראשונות

    היכן?
  18. ג

    חזר בתשובה ושוב תהא על הראשונות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושבת עד ה' אלקיך (ל ב) בקידושין מ: רבי שמעון בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות, שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ומוקי לה ריש לקיש שם, בתוהא על הראשונות, דהיינו שמתחרט על המצוות שעשה. ויש להסתפק, ברשע שעשה תשובה, ועל ידי תשובתו נתכפרו...
  19. ג

    אמר ביעלה ויבוא "ראש השנה" במקום "יום הזיכרון"

    ידוע בשם הגאון ר' אברהם גנחובסקי שמי שאמר ראש השנה במקום יום הזיכרון שצריך לחזור משום הגמ' בעירובין (מ, ב) שלא צריך להזכיר ר"ח בר"ה, כי הזיכרון משמעו גם ראש חודש. וא"כ כשאמר ר"ה חסרה לו הזכרת ר"ח, עכ"ד. ולפי"ז ביום השני לכאורה יוצא, שהרי אי"ז ר"ח, [ועי' במשנ"ב (סי' תקצא סק"ו) שמי שאמר מוסף יום...
  20. ג

    על מה קאי מחוטב עציך עד שואב מימיך

    מחוטב עציך עד שואב מימיך פירש רש"י מחוטב עציך, מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושוע וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה בערמה ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים, ע"כ, והוא מהתנחומא. וכיוצ"ב ביבמות (עט, א) שמשה גזר על אותו דור ויהושע גזר גם על דורות הבאים. והרמב"ן ביאר, שעל...
חזור
חלק עליון