• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוצאות חיפוש

  1. ג

    גילו של הש"ץ בימים נוראים

    כתב הרמ"א (סי' תקפא ס"א) שהש"ץ לסליחות וימים נוראים יהיה בן שלשים. וביאר המשנ"ב (סקי"ב) שאז ראוי בן לוי לעבודה, ותפילה היא כנגד עבודה [וגם משום שאז לבו נשבר ונדכה]. והדרכי משה כתב שהש"ץ יהיה בן כ"ה, וביאר השעה"צ ס"ק כא שמאז ילמד סדר התפילה וכו', כמו שבן לוי מתחיל ללמוד עבודתו מגיל כ"ה, וסיים שכן...
  2. ג

    איסור קריאה בספר תורה של המלך

    והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולדברינו אף היכא שלא מת המלך, אלא שכתב לו ס"ת חדש בשביל לקיים בו והיתה עמו, דנראה פשוט שאם רצה המלך לכתוב לו ספר חדש, היינו ספר שלישי מלבד אותו שהוא בבית גנזיו ומלבד הס"ת השני שהיה עמו עד היום, כגון שרצה לעשות נאה יותר, מותר לו, ויקיים בספר החדש והיתה עמו כל ימי...
  3. ג

    איסור קריאה בספר תורה של המלך

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו (יז יט) בתוספתא סנהדרין פ"ד ה"ד, ואין רשות להדיוט לקרות בה [בספר התורה של המלך], שנאמר וקרא בו כל ימי חייו הוא ולא אחר. והקשו האחרונים, למה צריך ילפותא לזה שאסור להדיוט לקרות בה, תיפוק ליה שאסור להשתמש בכלי תשמישו של המלך כדתנן בסנהדרין כב...
  4. ג

    מצות כתיבת ס"ת של מלך

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז יח) שמעתי להסתפק האם מלך שירד ממלכותו ושוב חזר אליה, כגון שלמה המלך למ"ד שהיה מלך והדיוט ומלך, צריך שוב לכתוב ס"ת אחר כשחזר שנית למלכותו, או די באותו ס"ת שכתב כשהיה מלך בתחילה, די"ל דכיון שפקע ממנו דין מלך א"כ כשחוזר הוי כמו ס"ת שירש...
  5. ג

    כפרה על כל סוגי הרציחה

    ראיתי פעם באיזה ספר (כמדומה על מסכת מכות) שעל רציחה יש כמה סוגי עונש וכפרה, במזיד והתראה סייף, בשוגג גלות, בלא נודע מי הכהו עגלה ערופה, ומכפר על הציבור, כמש"כ תוס' (זבחים פח, ב ד"ה מכפרים) שזה משום שכל ישראל ערבים זה לזה, וכן הביא השפתי חכמים כאן בשם הרא"ם וגור אריה. והנה בשוגג קרוב למזיד יש...
  6. ג

    לשון "כשבתו על כסא ממלכתו"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז יח) במדרש רבה אסתר פרשה א' סי' י"א "אמר רבי יצחק אומות העולם אין להם ישיבה, איתיבון והכתיב "כשבת המלך אחשורוש", אמר להם בשבת המלך אין כתיב כאן אלא כשבת המלך, ישיבה שאינה ישיבה, אבל ישיבתן של ישראל ישיבה, שנאמר...
  7. ג

    לחייב על כל סוס

    והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש לעיין איך הדין במלך שקנה חצי סוס, דהיינו שנעשה שותף עם אחר, האם עובר בזה, וכן יש לעיין בקונה פרד הבא מן הסוס והחמור למ"ד חוששין לזרע האב, ועי' חולין עט: חוששין לזרע האב ושה ואפילו מקצת וכו', א"כ הכא נמי י"ל דתליא בהא האם סוס ואפילו מקצת סוס או לאו.
  8. ג

    לחייב על כל סוס

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס (יז טז) בסנהדרין כא: "וכי מאחר דאפילו סוס אחד והוא בטל קאי בלא ירבה, סוסים למה לי, לעבור בלא תעשה על כל סוס וסוס". והקשה בעל חלקת יואב מובא בשו"ת אבני נזר או"ח סי' שצ"א, למה לי קרא שחייב על כל אחד, תיפוק ליה משום...
  9. ג

    למה נצרך איסור לשים מלך נכרי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא (יז טו) כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ג, שאין מעמידין מלך אלא על פי נביא. ומקורו מהספרי שדורש כן מדכתיב "אשר יבחר ה' אלקיך בו". והקשה הרמב"ן אם כן למה הוצרכה התורה...
  10. ג

    מלך שנעשה הדיוט האם מותר לו להשתמש בשרביטו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שום תשים עליך מלך (יז טו) במשנה סנהדרין כב. ילפינן מ"שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך, מכאן שאין יושבין על כסאו ואין רוכבין על סוסו ואין משתמשין בשרביטו. ויש להסתפק במלך שהורידוהו ממלכותו ונעשה הדיוט, כגון דוד המלך באותן ששה חדשים שברח מפני אבשלום שהיה דינו כהדיוט...
  11. ג

    בעניין ריבוי כסף למלך

    בסנהדרין (כא, ב) אמר ר' יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם כתיב (דברים יז, יז) לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכתיב (מלכים א' יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וכתיב (דברים יז, טז) לא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתיב...
  12. ג

    איך מותר להרוג את הזקן ממרא ברגל

    והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אמנם לרב יוסף במו"ק שם ניחא, דס"ל דיכולים לדון דיני נפשות במועד, דממתינים עד סמוך לשקיעת החמה ואז גומרים את דינו והורגים אותו, ואין בזה מניעת שמחת יו"ט משום שכבר אכלו ושתו כל היום מקודם לכן. ונסתפק במנחת עני (ערך זקן ממרא) האם בזקן ממרא ג"כ ממתינין עד הערב כדי שלא...
  13. ג

    איך מותר להרוג את הזקן ממרא ברגל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד (יז יג) פירש רש"י, מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, והיא משנה בסנהדרין פט. אליבא דרבי עקיבא. והקשה בספר מלאכת הקודש לרבי משה טולידנו זצ"ל, דהנה דעת אביי במועד קטן יד: שאין הורגין חייבי מיתות בית דין בחול המועד, משום דבית דין...
  14. ג

    האם המחוייב מיתת בית דין מצווה על הריגת עצמו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובערת הרע מקרבך (יז ז) יש לעיין במי שנתחייב מיתת בי"ד, האם הוא עצמו חייב במצות ההריגה, או רק אחרים והבי"ד מחוייבים בזה. ונפקא מינה, אם יכול לברוח באופן שלא יוכלו הבי"ד להרגו, האם מותר לו לעשות כן. ונראה שהנידון הוא בין קודם גמר דין, האם מצווה לבוא לבית הדין כדי שידונו...
  15. ג

    בי"ד שהורגים על פי ראיה האם יש דין יד העדים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (יז ז) יש להסתפק בבי"ד שראו באחד שהרג את הנפש, שדנים על פי ראייתם, האם יש בהם דין "יד העדים תהיה בו בראשונה", או דאינם נחשבים "עדים". ולכאורה היה נראה בפשטות דאין זה עדים, אך הגרח"מ שטיינברג שליט"א נטה לומר דעדים לאו דוקא, אלא כל שעל פיהם...
  16. ג

    איסור הקרבה במצבה

    והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולפי דברי מהרי"ל דיסקין זצ"ל הנ"ל, אתי שפיר מה שהקשה הרמב"ן בפרשת תולדות (בראשית כ"ו ה'), איך הקים יעקב אבינו מצבה הרי האבות קיימו כל התורה כולה, ותירץ שם שהמצבה מצוה שנתחדשה בזמן ידוע היא, כמו שדרשו ב"אשר שנא ה' אלהיך" ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות, עכ"ל. וצריך...
  17. ג

    איסור הקרבה במצבה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך (טז כב) פירש רש"י "ולא תקים לך מצבה" מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפילו לשמים. ולכאורה נראה, שהאיסור הוא רק בהקמת המצבה, אבל להקריב עליה או לנסך עליה בזמן היתר במות שמותר להקריב בחוץ, אין איסור מצד הך לאו דלא תקים לך מצבה, שלא נאמר איסור אלא...
  18. ג

    ריבוי סוסים למלך, אי יל"ד באי עביד לא מהני

    הנה דן המנ"ח (מצ' תקא) לגבי האיסור למלך להרבות נשים, שנימא שהקידושין לא חלו משום אי עביד לא מהני. ויל"ד אי גם בלא ירבה לו סוסים כן, ובפשוטו משמע שאינו כן. שו"ר בס' המפתח על הרמב"ם (הל' מלכים פ"ב ה"ג) שמצויין לישועות מלכו כתבים סי' יז יח, ובסי' יז כתב שלא ירבה לו נשים יתכן שלומדים משאר חייבי...
  19. ג

    מפני מה נכתב טעם השוחד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים (טז יט) בסנהדרין כא: אמר רבי יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם, כתיב לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכו', וכתיב לא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכו'. והקשה בספר...
  20. ג

    בעניין סדר החיות הטמאות

חזור
חלק עליון