תוצאות חיפוש

מחילה על הבורות מה הפירוש של המילה "ספוילר"?

לכאורה הוא רשע ערום אם יקח

ומדוע אין קשה לך על כל תפילת יח', ג' פעמים ביום, בברכת על הצדיקים שאנו מבקשים "ותן חלקנו עמהם" דאם אנו צדיקים מה צריכים לבקש ואם איננו צדיקים מה תועיל הבקשה וכמו שהק' וצ"ע

ולהיפך יש לומר, שבגמ' אמנם רק דינר אחד אבל נותן לו במתנה משא"כ הכא רק מודיעו, וממילא אסור לו לקבל דבאמת הוא כבר עשיר.

יש את של הרב המקדים בשבוע האחרון.

דעת מרן זצוק"ל דאף קטן ששכח לספור יום אחד ספירת העומר ימשיך לספור בברכה וכ"ש הכא. ובר מן דין אף אי בספיה"ע לא ימשיך לספור משום חינוך דאי שכח לא יספור, מ"מ הכא לא שייך לומר כן דדינו לא להתענות ולא שייך בזה כלל חינוך. משא"כ בספיה"ע עשה כביכול שלא כדין כששכח ובעינן לחנכו ששוכח יום אחד לא מברך. וכן...

ראיתי את הסגולה בספר בנין ציון של הרב נתן בן סניור שליט"א שכן מנהג חלב וכמדומה הביא זאת בשם חכם בן ציון זצ"ל

חזק וברוך לזאת כוונתי יגדיל תורה ויאדיר

תשובות מצוינות אך לא להם כוונתי אלא ללשון יותר מפורטת שכתב המשנ"ב

כמדומה שקושיה זאת הקשה הפרי חדש בסימן תקפג' ולמיטב זכרוני כיון מרן לתירוצו של הפר"ח אשמח אם יעלו צילום.

יש מקום מפורש יותר

אין בכך שום הטלת דופי זה נמצא בכתי"ק והגרפיקאית עשתה מעין הכתב מה דופי בזה?

יפה מאוד אבל כוונתי למקום שכתב מפורש יותר.

כוונתי רק על עניין אלפין ועינין

בשו"ת שבט הלוי [ח"ד סי קלד'] כתב דיברך באמצע שמו"ע ולא חשיב הפסק אך בחלק י' סי' קח' יעץ לכוון שלא לצאת בתקיעות שתוקעים בלחש ויברך על התקיעות של חזרת הש"ץ. ומ"מ משמע מדבריו דלא ס"ל כהערה הקודמת שכתבתי.

זכורני שבריטב"א במסכת ר"ה [כמדומה בדף לב- לג] כתב- שלפני שתקנו תקיעות דמיושב היו תוקעים רק מעומד במלכויות זכרונות ושופרות, ולא היו מברכים על השופר דברכת המלכויות וזכרונות ושופרות הם ברכת השופר דומיא דברכות ק"ש, דלא מברכים על מ"ע של קריאת ק"ש דברכות ק"ש עולים כברכה על ק"ש, ואולי מי שלא שמע...

זה מקור הסגולה ואדרבה מדברי הבעש"ט ישנה הערה על הסגולה. ומ"מ אף חכם אוהב ציון לא שמע על הסגולה לחרוט על הסכין למרות שהורתו וקדושתו אצל חכמי ומקובלי ירושלים. סגולות נפלאות ליום ראש השנה • הרב יוסף חיים אוהב ציון ב. קניית סכין בערב ראש השנה סגולה לפרנסה כתב בספר סגולות ישראל (אות ד') שכתב ששמע...

היכן מזכיר המשנ"ב שראה את השו"ע שיצא בזמן דורו של הב"י

איזה פוסקים? מה שייך קריאת שמו"ת לעירוב תבשילין וכי קריאת שמו"ת היא חובה בשבת דיחשב כמכין לשבת? הרי קריאת שמו"ת חובתה כל השבוע דלעולם ישלים אדם עם הציבור ועד מנחה של שבת יכול לקרוא דחשיב עם הציבור דאז קוראים כבר הפרשה הבאה. ומה שייך כלל לעירוב תבשילין?