תוצאות חיפוש

לא ירדתי לסוף דעתו דהשער"י דכ' בש"ג פ"ג וכן בש"ה פ"א, דבממונות קודם כל חוקי הצדק והיושר פועלים ולאחמ"כ באה התורה ומתקנת את איסור ה'לא תגזול' וכדו'. וייסד הגרש"ש דלפי"ז הדברים פשוטים כמין חומר מדוע לא הולכים אחרי הרוב בממונות - דהרי בממונות פועלים עפ"י הצדק והיושר ובהליכה אחרי הרוב אין שום סברא...

שאלה ששורשה מסתמא בטעות בהבנת הסוגיא. אני תמה הא קיי"ל דתקפו כהן מוציאין מידו ולכאו' לא תיהוי אלא כגזלן וגזלן קונה, והיאך מוציאין מידו, הא לא מצינו בשום מקום שמוציאים מהגזלן את גזילתו?

מ"מ שמא תרי טעמא ניהו. דהא א"כ אמאי אמרי' "מבטל כיסו של חברו פטור" הא הוי ס"ה הי"ת של גרמא?

לא כתבת מה למעשה דעתך בפועל.

וזה מה שהוקשה לעיל, דהרי פשיטא דאיסורים אינם 'תוכן פנימי' כלשונך, אלא הוי כעין 'אריא דרביעא עליה'.

קיי"ל דמבטל כיסו של חברו פטור [עי' ירושלמי בריש המקבל בב"מ ובאיזהו נשך ועוד] ומפרשים זאת משום דהוי "מניעת רווח", ונסתפקתי מהי סיבת הפטור ב"מניעת רווח" האם זה משום דהוי כגרמא בעלמא. דהרי לא הזיק באופן ישיר ממון אלא רק גרם לכך, שחברו לא יוכל להרויח ממון. או"ד דסיבת הפטור היא מדין דהא הוי כעין...

אשמח לשמוע. ואצרף מש"כ בזה לפני זמן מה. אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ילה"ס מהו "שלו" גבי איסורים, ומאי בעינן בשביל שיוכל לאסור, האם צריך שזה יהיה "שלו" והיינו דנצרכת בעלות על הממון בשביל להחיל עליו שם איסור או שצריך שהבעלים לא יקפיד על זה, והיינו דכוח החלת האיסור אינו קשור בעצם החלתו לבעלות אלא...

עיקר הסוגיא האם שכירות קונה או לא מובא בפסחים [ו.] ומסקינן דשכירות קניא

היה חיוב בשטר על כך, ופשיטא דל"מ מהני חזרתו, וגם בלי להגיע להאי ד"שכירות קנין ליומיה". א"כ גם בשואל תיקשי, ואין נראה דשואל חשוב כקונה החפץ [עי' תוס' ד"ה ואין ב"ק יא].

אבל קיי"ל דמשפטי הממון מגדירים את הבעלות האיסורית, היינו שאם עפ"י משפטי הממון הפשוטים ל"צ קנין כאשר הם לא רבים, אז גם גבי איסורים.

מאי שנא האי דיבור מהאי דיבור. וידוע לומר שלפרק יותר קשה מלבנות... ואם דיבור יכול להחיל חלות, פשיטא שהדיבור יוכל לפרק את החלות שג"כ פיו עשה.

זה מתרץ על כל קושיותך. א. ל"י דהוי מוחזקות רגילה וכהמע"ה, דהא ל"ש מוחזקות בתרי, ופשיטא דל"ה סיבה עצמית לזכיה [חוץ מזה דא"כ אמאי בעי שבועה, הא כאו"א זכה מכוחו]. ב. יכול להיות, אבל הכא ל"ה מדינא דהממע"ה קאתינא עלה,ובזה ל"י רוב. ג. קס"ד דהוי מדין 'חזקת ממון' וא"כ כיון דהכא הוה תרי, ל"דש ביה חזק"מ...

חקירה מפורשת בקונטרסי השיעורים עיי"ש, דמביא צדדים לכאן ולכאן.

חשבתי לחלק. דשנים אוחזין המוחזקות היא שנים בחפץ אחד ומוחזקות שכעי"ז היא מוחזקות שלא מראה בצורה ברורה את בעלות המחזיק בה [ואכן היה קס"ד לתוס' דלהכי דמי לכדא"ג - ב"מ ב.] ודוקא שם יהני ברי כנגד שמא, אבל בההיא סוגיא בב"ב עסקי' ב"חזקת ממון" רגילה דבזה פשיטא דבו"ש לא אלים טפי, ויש לפלפל בזה.

אכן. אפרוש מפורום זה. אין לי שום ידיעה בענין. אבל אני בטוח שאם היה ענין ללבוש ציצית, גדו"י היו נחפזים ללבוש תכלת, בברכה.

מישהו פה חושב שגדו"י לא יודעים את כל מה שאנו יודעים על ה'תכלת', מי שכן שירים את היד.

כבודו שכח מ'לא תסור'.

א. הגמ' עצמה נוקטת בלשון 'אימור בהדי אהדדי אגבוהה' וכן בלשון ד'איכא למימר' ותו לא. ב. הגמ' ס"ה אומרת שזה ודאי שבועת שוא מחמת שאפשר לומר שהם הגביהו יחד או שזה לא ודאי רמאי ושוב פעם, לא בגלל שבודאות הם הגביהו יחד אלא מחמת שזה שייך במציאות, עיי"ש ב"מ ב: וג. ידועים דב' הרא"ש שזהו דין מסברא כמו...

הרב @יהויחז במחמכ"ת , חבל לבזבז את זמנך, אינך מונח בסוגיות הללו כלל וכלל, אתה עונה מ'חסרון ידיעה' ולא מ'ידיעה'. כך יצא לי מכל שלל תשובותיך, שאעלו חיוך על פני. ייש"כ על ה'ושמחת בחגך'.