תוצאות חיפוש

או, לתשובה הזאת חיכיתי, אני עוסק בזה המון רב, כדי להוכיח זאת, אבל אין לי גדר ברור בזה, אם תוכל להגדיר את החילוק המהותי בין ב"נ לישראל, אשמח מאוד, לפני שאתה עונה מיד, תחשוב רגע, שהרי הנידון שלנו זה כלפי פעולותיו של אדם שהוא מועד עליהם שבזה לכאו' לא אמור להיות חילוק מאיזה גזע האדם מגיע, כך שזה לא...

אתה יודע מה, בא נשאל את זה כך, וכי זה טמון במעשה העושה? [אמנם יכול להיות שזה טבעי וברור שזה יקרה, אבל זה טמון במעשה העושה, הרי הוא ס"ה הזיז את הכלי ימינה ולפתע הכלי נוחת לו כלפי מטה בכלל, אמנם אפשר וצריך לחייב על כזה דבר, אבל זה נקרא שהוא פעל זאת? ודאי שלא!],

חוץ מזה, זה לא כמו שאתה מציג את זה שזוהי הסתכלות פשוטה, דהא ידועים דב' הגרש"ש שזה גדר מחודש שמוחזק הוא "נראה כבעלים" משום שהוא מחזיק, ולטעמיך זוהי סתם הסתכלות פשוטה ללא שום הסברים וכ"ו,

אבל הטענות ג"כ מסכימות עם ה"הסתכלות הפשוטה" רק הן מסבירות אותה בצורה אחרת.

יכול להיות שאומדנא דמוכח שזה כך יהיה, אבל תמהני עליך, וכי זה לא נחשב "כוח אחר"??? הרי זה לא טמון במעשה העושה כלל וכלל, בא נתפוס דוגמא, בנ"א נמצא בגובה במגדל והוא ס"ה דוחף את החפץ ימינה... לפתע החפץ נוחת כלפי מטה. וכי זה טמון במעשהו?? זה כוח אחר כפשוטו,

אגב, זה ההלכה, דהא הלכתא כרבה והיינו דמוחזק היינו דין ודאי דחזקה כל מה שיש וכ"ו, אבל אין הדברים מחוורים כלל!! דהרי התובע מודה כלל ועיקר לטענת המוחזק, והוא ג"כ טוען שהחפץ אצל המוחזק רק הוא מסביר גם למה... וא"כ כבר אין הסתכלות פשוטה משום דהתובע ג"כ מודה למציאות שמובאת לפנינו אבל הוא מסביר למה היא...

אין חילוק כלל וכלל!! כל עוד שהכוח אינו טמון במעשה העושה זה "כוח אחר המעורב בהן". דהרי כוח המשיכה גם אם הוא כוח שקיים אינו טמון במעשה העושה אלא בטבע וזה נקרא "כוח אחר" וד"ל, אגב, לטעמיך במקום שכל הזמן נושבת הרוח או בשעות שהרוחות נושבות בעוז וכי אז זה לא נחשב "כוח אחר"????!!!

עובדי הוי"ה העומדים בבית ה' בלילות לילה. חושך. שוכני תבל נמים שינה ערבה, מחליפים כוח לעוד יום פעיל, הרי החיים לא פשוטים, מעייפים, חונקים ותובעניים. תיכף כאשר יינטו צללי ערב, העינים היגעות נעצמות, השמורות הסוגרות עושות את מלאכתן נאמנה הערנות מפנה את מקומה לתרדמה מענגת. הלילה רד. המיטות...

למה זה נחשב שהוא רק גרם הרי..... וביותר, דלא רק שלא שמר אלא עשה מעשה הבאת היזק וכ"ש שיתחייב בזה,

פשיטא שאינך צודק כי הרמב"ם כתב להדיא לא כך,

אשמח לשמוע את קושיתך,

זה לא אחרונים, אלא מחל' רבה ורב המנונא בתקפו כהן... כמעט כל האחרונים מסבירים שזה הפלוגתא שלהם, דרבה שסו' שמוציאין מידו היינו משום שהוא נראה כבעלים ולכן הוצאה מהחזקתו היינו הוצאה מהבעלים, ורב המנונא סו' שאין מוציאין מידו, משום דאין משמעות אמיתית לתפיסתו, אלא זה סתם ענין שמספיקא לא מפקינן מיניה...

כבר אמרתי. אני גם חשבתי על הסברא הפשוטה הזאת, אבל מה לעשות, שהרמב"ם בהלכו' רוצח ושמיר"ה פ"ה הלכה ד' עוקר את הסברא הזאת,

אכן, זה משל ידוע אך לא מוכר,

המאמר במקורו אינו שלי. האידאולוגיה הכי נפוצה… פעם, פעם, פעם… בעולם שהכל היה אחרת בו. היו היה שלטון מסוג אחר. בארצות אירופה היו פזורים קולחוזים, אחוזות, מושבות ועיירות פרטיות שהיו שייכות לאנשים עשירים בני עשירים, שמשום מה הם היו האדונים הכל-יכולים באיזור שתחת 'חסותם'. הטיפוסים הללו, נהנתנים...

מה זה?

ידועים דבר' הגרא"ו שהכל תמהים עליו מה כוונתו בזה [ולנ"ל שיש ענין להאריך מה הקושיא]. ולי נראה לבאר כוונתו הכי דהא אם לאדם היה כוח לטעון שהפרצוף שלך הוא בכלל בצבע שחור.... ובי"ד היו מאמינים לו והיו בודקים זאת, מה משמע? - שהפרצוף שלך אינו ברור ויכול להיות שהוא בכלל בצבע שחור ולכך אם תטען שהפרצוף...

דועים דב' ריב"ל בשבת קיט: דאריב"ל כל העונה יהש"ר בכל כוחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ונשאלת השאלה מדוע דוקא עניית יהש"ר קורעת גזר דינו של אדם ולא שאר דברים כגון ת"ת ושאר מצוות? ונר' לומר עפ"י משל, דהא הדבר דומה למלך שהגיע לעיר מסוימת ועשו לו הכבוד הראוי לו. אבל לפתע... נזרק ללא כוונה אבן...

?

שתקרא את זה, תבין שמוכרחים לעשות את זה כך..