מחילה אינה ראיה כלל, וכמ"ש בספ"ק דבב"ק, הושיבו ישיבה על קברו. ושם בתוס' איתא, דהיינו לאחר ד"א. וא"כ מצינו דחז"ל השתמשו בלשון מושאל, ולאו דווקא יושב על קברו. ועדיין יש לשאול מנ"ל ההיתר לשבת על הקבר, דהריי קיי"ל דאיסור הנאה הוא.
כמדומה שבין הפרקים דיוצר יותר קל מברוך שאמר, שם זכור לי נכון כל הטעם דשכתב להחמיר הוא למ"ד דיש הפסק אף במעשה, אף שהלכה לא ס"ל הכי, מ"מ להחמיר טוב שאפשר, וכל זה דווקא מחמת ישתבח שהיא כעין ברכה אחרונה לברוך שאמר.
ואולי מצד כבוד התפלה זה לא שייך וצריך לשאול חכם...
יש מחלוקת אחרונים אם אפשר להתפלל שחרית עד החצי שעה שלאחר חצות היום. כך כמדומה מבואר מדברי הט"ז בריש סימן פט', ולעומת זאת דעת מרן ומור"ם שהיא ספק ברכה לבטלה. וע"ע בהגרע"א בשם הצל"ח מש"כ בזה. ודו"ק.
ככל הנראה מדובר בשיר שכתבו הרה"ק ר' מסעוד אביחצירא ונקרא "ארוממך אודה שמך"
ואלו המילים: מלך תמים הוא התנא, רבי מאיר בעל הנס. פסח שני בו נתקנה, הלולא למופת בנס. זכותו היא מגן וצנה, נדחי ישראל יכנס. וכו'.
ממתי ספרדי קיבל הוראות הרב מוצפי ואשכנזי קיבל הוראות הגרח"ק אתמהה...
אני מכיר שו"ע ורמ"א, מעולם לא ראיתי ביד מלאכי דבר זה שאתה אומר.
וסליחה אינה חוצפה לבקש ראיות, הרי יכול להיות שדבריו לא עולים בקנה אחד עם הגרמ"פ או עם כל פוסק אחר ואין לקבל כל דבר ויש לדון
כך למדנו מדברי גאון עוזינו מרן הגרע"י...
זה בדיוק מה שכתבתי בתשובתי, שאני מחפש דברים עם מקורות, עם כל הכבוד לגאון הרב מוצפי שליט"א,
כבר קיבלנו ממרן היבי"א שאין משוא פנים בתורה וצריך סימוכין ולא להביא תשובה בלי ראיה של כל חכם שהיה.
וכתוב אצלי דברים מפורשים ממרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ומעוד כמה שאין יוהרא בתפילין.
ואולי בהמשך אעלה לכאן
אשמח לקבל מקור מוסמך מדברי הפוסקים שיש יוהרא להניח תפילין במנחה.
הרי אם יש מקצת אנשים שמניחים במנחה כבר אינו חשיב יוהרא כמ"ש הב"י בהלכ' ציצית גבי נישוק הציציות.
ואם בא ממקום שרגילים להניח ג"כ אינו חשיב יוהרא כמ"ש האיגרות משה באו"ח ח"ד סימן לג כמדומה.
והיום דבר די נפוץ שרגילים להניח במנחה, וכבר...