• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוצאות חיפוש

  1. ת

    האם יש ענין להטיל תכלת בטלית

    עיי' מש"כ מרן זיע"א בכף החיים (שכידוע מרן השלימו) ביורה דעה (איני זוכר איזה סימן) שצריך חותם כפול בתכלת, וכתב שהיה איזה חכם שרצה לחדש התכלת ולא קיבלו את דבריו כל גדולי הדור.
  2. ת

    האם יש ענין להטיל תכלת בטלית

    כהערת עגב, שמו לתפילה הוא "יעקב בן גלדיס כתון", ומה שחותם "יעקב משה", אין זה אלא לפי ששמו של אביו הוא משה, ומנהג הבבלים להזכיר שם האב בחתימתם כדי לכבד האב.
  3. ת

    האם יש ענין להטיל תכלת בטלית

    א. ה. עוד כתב שם הרהמ"ח טענות ע"פ הקבלה, ואין לי עסק בנסתרות, העליתי כאן מה שזכרתי עכשיו אך את התשובה קראתי לפני כמה חדשים, קחנו משם.
  4. ת

    האם יש ענין להטיל תכלת בטלית

    א. הרב המחבר טוען ע"פ הזוהר שהחלזון מצוי בכנרת ולא בים התיכון [נשתברו הרבה קולמוסים בענין זה, ויש שאמרו שהוא ט"ס בזוהר, אכן זה דוחק כיון שהוא כתוב בה' מקומות בזוהר, וע"כ זה דוחק לומר שהוא ט"ס, עיי"ש באורך]. ב. ישנם מחלוקות גדולות בין הראשונים אודות הזיהוי של החלזון אם הוא דג או תולעת, וכן צורתו...
  5. ת

    האם יש ענין להטיל תכלת בטלית

    אי אפשר להעלות כיון שזה מצוי בגנזי אהבת שלום, ללא אפשרות להוציא משם. אפשר לקנות את הספר בחנות שע"י הישיבה, או בחבילת אהבת שלום באוצר החכמה. אגב עברתי על התשובה (120 עמודים!), ונראה שהרב המחבר לא הותיר מקום כלל למחדשים, ודחה דבריהם בראיות ברורות עיי"ש באורך.
  6. ת

    כלה שביטלה שידוך - האם משלמת על ההדרכה?

    עיי' בזה ריש פרק השוכר את האומנין, ובתוס' שם (ע"ו ב'), ודו"ק לעניינינו.
  7. ת

    ציבור דתי לאומי

    יישר כח להרב יהודה הכהן על הלצת הזכות, ואדרבה ע"כ שמלחמה שהיא לש"ש היא עצמה שלום. אך מ"מ יש להיזהר ולהזהיר אותי ואת כל ישראל, שח"ו לא יכנס בזה שנאה אישית לבניו של ממ"ה הקב"ה, והכל יהיה רק לש"ש. ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
  8. ת

    "קניני גזילה"

    זה חידוש מיוחד של התורה בקנין ללא הסכמת הבעלים, מהטעם הנ"ל. אפשר קצת להוסיף ולבאר בזה, ע"פ דברי ר' יוחנן גזל מחברו שניהם אינם יכולים להקדיש, זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו, וביאור הדבר "ברשותו" פי' הוא שהחפץ נמצא אצלו והוא שולט בחפץ כרגע, והן הן דברי ר' יוחנן "זה לפי שאינו ברשותו", אלא...
  9. ת

    שוכר קנין ליומיה,

    הוא מבואר בגמ' ב"מ בפרק הזהב להדיא (גבי דיני אונאה) "שכירות ממכרת ליומא". ומ"מ יש לזה כמה ראיות חזקות, א' למה אם המשכיר מכר את הקרקע למישהו אחר אכתי שכירות כדקיימא קיימא ואין הקונה יכול להוציא את המשכיר מהקרקע, ומוכח שיש לו זכות בגוף הקרקע [אפשר לדחוק, אבל הפשטות כנ"ל]. ב' אי נימא דאית ליה זכות...
  10. ת

    "קניני גזילה"

    יש מפרשים שהתורה חידשה קנין זה כדי שהגזלן יהיה חייב באחריות [ולדוג' אם החפץ יגזל ממנו או יפסד באיזה צורה שהיא, הרי יכול הגזלן לטעון שאין לו את החפץ שהוא גזל, וחיוב תשלום לית ליה כיון שהוא לא גרם נזק כלל. לזה חידשה התורה שהגזלן קנה את החפץ, והוא מחוייב להחזיר אותו חזרה ללא קשר למה שקרה לחפץ הראשון].
  11. ת

    יסוד הגרי"ז: "רשות שומר"

    עיין בברכת שמואל (גטין סימן כ"ה) שכתב ליסוד זה. ואצרף כאן מה שכתבתי בעבר בענין זה, אולי יהיה לתועלת.
  12. ת

    מה המקור בספרי מרן הגרע''י ששתי אצבעות לכתחילה

    ודאי ודאי שאשה צנועה תחמיר על עצמה, אין ספק שכך היו מורים מרנן ורבנן רבינו הגדול מרן זיע"א ובנו ממשיך דרכו, ואין איסור לכסות כל שיער הראש, וע"כ פשוט וברור שיש בזה מן הצניעות. אספר פה מה ששמעתי מא' מגדולי הדור מרבני הספרדים שליט"א [לא אזכיר את שמו כדי שחלילה לא יכשלו פה בזלזול בכבוד תורתו]...
  13. ת

    בשר ויין במוצאי תשעה באב

    אם הוא מבני בבל, לכאו' יכול להמשיך במנהגו, שכן בני בבל קיבלו פסקי הבא"ח.
  14. ת

    בשר ויין במוצאי תשעה באב

    א. לא נכון, רוב העולם נוהג כך, תנסה אולי להעלות סקר ותראה. ב. סוכ"ס מכיון שמנהג כשר זה התפשט, הוא תופס מקום של הלכה ע"פ הכלל "מנהג ישראל דין הוא".
  15. ת

    בשר ויין במוצאי תשעה באב

    מנהג שלא כהלכה היינו דוקא כאשר הוא סותר הלכה, וכגו' מה שמעורר מרן הראשל"צ שלא לברך על ההלל בראש חודש, ואפי' מי שמנהגו לברך. אך כאן אין המנהג סותר הלכה, ואדרבה הוא נכתב בספרי הלכה כמנהג כשר, ומכיון שנתפשט ורובא דרובא דעלמא נהיגי הכי - אין לזוז ממנהג זה, כ"ז פשוט וברור.
  16. ת

    בשר ויין במוצאי תשעה באב

    כיון שמנהג כזה נתפשט בכל תפוצות ישראל - מנהג ישראל דין הוא ואין לזוז ממנו.
  17. ת

    שתית מיץ ענבים בערב תשעה באב

    באור לציון, וכן במנחת שלמה (הגרש"ז אויערבך) פסקו לאיסור. אכן הגר"ד הכהן קוק מטבריה התיר בזה.
  18. ת

    פסוקי נחמה שבסוף הקינות

    למעשה נהגו לומר ברוב המקומות.
  19. ת

    אכילת בשר בראש חודש אב

    אבי שליט"א הוציא את הסידור "קול התחינה החדש מנחם ציון", וכשהוא בא לבקש הסכמה ממרן זיע"א, מרן שאל אותו אם יש בספר הלכות, והוא השיב שיש הלכות, מרן אמר לו שקודם בנו מו"ר הרב יצחק שליט"א יעבור על ההלכות, ואח"כ מרן יתן את ההסכמה. אבי היה סבור שאסור לאכול בשר בר"ח אב, וכך כתב בהלכות. וכשהראשל"צ שליט"א...
חזור
חלק עליון