תוצאות חיפוש

כמדומני שכל הקולות כשרים היינו בין אם הוא קול חזק או צורם וכדו', אך לענין צורת התקיעה - תרועה שלנו היא ט' קולות רצופים, ואילו תרועה תימנית - בבלית היא קול ארוך המתרעש, ונחלקו בזה כבר הגאונים והראשונים איך לעשות תרועה. ויש להחמיר כב' המנהגים [וכ"כ בילקוט יוסף].

מה שייך לשאול "מה ההלכה בזה"? וכי זה לא מספיק ידוע שיש מנהגים חלוקים? אכן, המנהג הרווח יותר הוא לומר אמן.

בילקוט יוסף [ימים נוראים, מהדו' תשע"ו עמוד תמ"ד בהערה] הכריע בתקיעות דמיושב יתקע שברים תרועה ללא הפסק כלל, בתקיעות לחש יעשה הפסק מועט בלא נשימה בינתיים, ובתקיעות מעומד בחזרת הש"ץ יפסיק בנשימה קלה בין שברים לתרועה, עיי"ש.

חוברת הלכות תקיעה בקצרה ממש, נוגע בענין הנ"ל.

אגב, בתור עצה טובה ששמעתי מכמה וכמה בקיאים בענייני השופר - המומלץ ביותר לצחצח שופר הוא עם עראק. מים - קצת מייבש את השופר, כדי משקה אלכוהולי לחטאות את השופר, אך צריך משקה שאינו מתוק ואין בו סוכר כלל - קרי - ערא"ק.

למה צריך מקור לדבר זה? הוא פשוט מסברא! וכי זה שלא גדלו פוטרו מחובת כיבוד אב???

הא לך העתק מתוכנת בר אילן:

משום מה אני לא מצליח לפתוח שיחה אישית, אכתוב לך בקצרה - הכותב אינו תלמיד של מרן הראש"ל שליט"א, אך מכר של הכותב מקורב למרן הראש"ל, והוא נתן לו את החוברת. מרן הראש"ל צידד בנכונות הדברים שהוא כתב שם, אך אמר כי לא עיין מספיק בדבר ולכן אינו יכול לפסוק כעת [נכון ללפני כחודשיים, אולי כבר עיין בנושא].

תעיין בדברים ותראה אם אפשר לסמוך. אגב, הקונטרס היה לעיני מרן הראש"ל שליט"א ומאוד נהנה ממנו.

מאי נפק"מ? מדובר ביושב אהלים עניו מאוד המתרחק מכל שמץ פרסום, הוא נתן לי את הקונטרס הנ"ל, וככל הנראה אין רצונו שאפרסם את שמו. אך אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו...

אחר המחילה כתובים שם שטויות והבלים בקנה מידה שאין דומה להם, הרי בני ישמעאל אינם עובדים עבודה זרה. וראיתי לת"ח גדול שכתב מכתב תגובה על הקונטרס הלז והנני לצרפו בזה לתועלת המעיינים.

חוץ מחכם דוד יוסף שליט"א

שם כתב לגבי ציבור שהתפללו ביחידות, שלא היה מנין ותוך כדי תפילתם נוספו עליהם והתפללו עמהם, לא יעשו חזרת הש"ץ. חזק וברוך.

נו...

אני טעיתי ע"פ הכותרת "מצוות כיבוד הורים באכילת חלב וכו'", והיה נשמע שהבן מצווה לכבד אביו באכילת החלב. אכן לענין אם האב מבקש, לכאו צ"ע בזה.

מכיון שמנהג כל תפוצות ישראל, ואפי' בקהילות אשכנז [למעט חלק יוצאי גרמניה] להמתין שש שעות - הוי רשעות. וביותר - בשלמא להקל לעצמו יתכן, אך לבקש מבנו שיאכל חלב בתוך שש שעות ויקל לעצמו כנגד המנהג? אין אדם חוטא ולא לו!

אם כן מנהג הבן הולך אחר האב, ופשיטא שיעשה כפי האב. ואם מדובר באדם שנוהג להמתין שש שעות ואפ"ה במתכוין אומר לבנו לעבור על מנהג ישראל תורה - רשע הוא.

האם אביו יודע שהוא בשרי ובכל אופן הוא מבקש ממנו? א"כ אביו רשע ואינו חייב בכבודו. ואם אינו יודע - שיודיעו.

יש ללמד זכות על קהילות הקודש בדרום אמריקה שזה לא עץ אמיתי.

רבינו דוד עראמה על הרמב"ם כתב שאסור, והביאו הגרעק"א בשו"ע אורח חיים סי' ק"נ א'.