תוצאות חיפוש

אף אני הצב"י כתבתי בזה בעבר, לתועלת הציבור הנני לצרף בזאת.

חזרת הש"ץ - אם אין י' שמכוונים וכמו שפסק מרן בשו"ע (קכ"ד ד') "כשש"צ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן, ואם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה".

בגדול הסדר מובן, עיקר הקושיא היא למה ספירת העומר לא ליד פסח.

א. שיניתי את הלשון, סליחה טעות. ב. הכל הוא בגלל שהוא חולק על דרכו בפסיקה, הוא אוחז שצריך ללכת אחר המנהגים ואחר דברי הבא"ח, אך הוא רוחש כבוד גדול למרן (אני אישית דיברתי איתו כמה פעמים והוא דיבר בהערכה עצומה למרן). ג. המפורסמות אין צריכות ראיה, מבין תלמידיו בקבלה [מידיעה] - מרן הגר"ש אויערבך...

כל מה שנחלק עם מרן הוא בענין המנהגים, דס"ל דאין לשנות המנהגים, וק"ו כשנכתבו בבן איש חי, ובזה מרן לא ס"ל כוותיה, אך בזה שהוא גדול הבקיאים בדברי האר"י אף א' מעולם לא נחלק ע"כ.

מנסיון, כשהייתי בחור בישיבה היינו עושים מנין סליחות בשעה 12:35 והיינו מסיימים בשעה 1:10, כולל אמירת כל הפיוטים. אם אומרים בקצב מהיר, אפשר להספיק הכל. וכיון שהסליחות שלנו לא קשות להבנה, ובפרט שאומרים אותם כל יום, ניתם להתבונן ולהבין אפי' כשאומרים במהירות.

בגמ' בשבת מובא הרגיל בנר הויין ליה בנים ת"ח שנאמר כי נר מצוה ותורה אור, לכן זה זמן מסוגל להתפלל על כך.

כגו' שאמר קונם עלי שמיעת תקיעת שופר (עיי' נדרים ט"ז א' ב').

א"א לכתוב "ענו על דבריו באורך וברוחב" כאשר הבאתי שלוש שורות מתוך 120 עמודים... מן הסתם יש שם הרבה חומר ומו"מ כמו שאתה מבין... עכ"פ אינני דובר של הרב הלל, וגם אינני יודע את התשובה בע"פ, אך את הספר ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות (אור החיים ועוד), אדרבה, תלמד את התשובה בעיון [ושמיעה של כמה...

כבר מילתי אמורה לעיל שאין לי עסק בנסתרות, אך עיין בתשובתו הנדפסת באורך שם כתב יישוב בדבר.

זה כבר באמת לא חכם להתווכח עם החכם המקובל הגר"י הלל בכתבי האר"י, כי מי לנו גדול בדור שבקי בכתי האר"י כמוהו אשר כתב חמשים כרכים על עץ חיים ועוד מאה וחמשים מצויים אצלו בכתבי יד! והוא גופיה אוחז בדעת האר"י שאין שום טעם להטיל תכלת בימינו וכמבואר בתשובתו הנדפסת באורך. ובענין משה"ק שהרי היה תכלת אף...

גם לי זה קרה כשנרשמתי, אך אחר כמה ימים נרשמתי שוב ונשלח מייל. אולי זה תקלה שקוראת לעתים.

א. בגמרא לא נאמר שזה חלזון התכלת. ב. כנ"ל - כך טען הבן איש חי (מהאר"י ז"ל). ג. יש ראשונים מפורשים שכתבו שהצבע ירוק. ד. לא הבנתי טענתך. ה. כנ"ל. ו. טעות בידך.

תפילין עגולות כפי שנהגו לפני מאתים שנה? זאת מנין? למה לא שמענו? ואף אם נהגו כן באיזה קהילות, לא היה זה המנהג הרווח. לאכול ירק עם תולעים? אי"ז אלא חסרון ידיעה [ואין לומר כן על התכלת כיון שאף כיום יש לנו חסרון ידיעה וספקות בענין התכלת וכנ"ל]. ליטול התרוג הראוי לנוי סוכה? זאת מנין? וכנ"ל לענין...

ראיתי את כולם, ואף אחד לא ציטט כן מדברי התוספות, לא שמעתי ולא ראיתי.

מנין שהחלזון המצוי בחלקו של זבולון הוא חלזון התכלת? עיי' בספר שבע חכמות ערך חיפה שכתב שאינו חלזון התכלת. קלא אילן אינה טענה נדושה ומגוחכת כיון שכבר העלה אותה מרן הבן איש חי, דומני שיש מעט (ואולי הרבה) חוצפה ויהירות בדבריך. לענין צבע התכלת - אמנם יש שענו תשובה הגונה, אך במנחת אשר השיב על דבריהם...

? היכן?

חלק מהטענות קיימות לגבי התכלת כיום, א. מה צבעו. ב. האם מצוי בכנרת. ג. טענת מרן הבית הלוי שהשיב לו שאין לחדש מצוה ללא מסורת.

ואעפ"כ איהו גופיה לא עביד עובדא, ומיניה יש ללמוד.

וזה בדיוק הסיבה שאין להטיל תכלת, כיון שמידי ספק לא יצאנו, וכיון שיש חששות גדולים של קלא אילן ובל תוסיף שוא"ת עדיף עד ביאת גוא"צ.