תוצאות חיפוש

אכן

אכן, וראה להלן. שאסור להשתמש בכלי המיוחד לטחינה אף שהוא משתמש לאלתר הנה ידועים דברי הריב"ש שכתב שאפילו באופן שמותר לטחון בשבת, וכגון שטוחן לאלתר דשרי לדעת הרשב"א, מ"מ אם הוא בכלי המיוחד לטחינה ה"ז אסור, שהנה ז"ל הריב"ש (סי' קפד): עוד כתבת שנשאלת מהו לגרוד את הגבינה בשבת בכלי שהוא מורג חרוץ...

כבר כתבתי:

לגבי איזה עניין? [כלומר וודאי שמי שמתיר לנשים לברך אין ממנו ראיה, השאלה היא לדידן]

מי התיר?

פה הם ענו על לישב בסוכה לפני הטעימה. שהרי עונים תכף וסמוך לברכה. ול"ד לדיברו.

פשוטו כמשמעו, שאין לדייק מהרב מה עדיף לעשות. אלא שהוא מדבר שאם רוצה לשתות לא תענה אמן.

במאמר כאן מבואר הרבה גדרים

ע"כ דלאו דווקא בחזו"ע, ואין לדייק כ"כ.

ג"א מצטרף לברכות, שיהיה בסימן טוב ובמזל טוב, ענבי הגפן בענבי הגפן.

ייש"כ. אמרתי בע"פ.

ואגב, לגבי הנדון שם הרב כבר כתב את זה בילקו"י בכ"ד. [אולי פורים]

מידיעה, ממה שנתקלתי תוכ"ד הלימוד בכ"ד שהביא ממנו וכמו לדוג' בתשו' לגבי השניצל. ובעוד הרבה מקומות בספריו. והיחס הנ"ל כמדומה ששמעתי את זה מהרב עצמו.

זכורני שגם מרן זיע"א באיזה מקומן כתב שא"י הזדעזעה ת"ק פרסה שהזכירו לא תשא.

נ"ל שהכל לגופו של עניין, והרבה פעמים הראש"ל עצמו מביא ממנו בספריו. וידוע מסקנת הפוס' גבי ספר בשמים רא"ש, ואוקי באתרין.

אמנם השל"ה [סוכה נר מצווה ח] כתב: כשהוא נכנס לסוכה, אזי יזמן בפיו לצדיקים עליונים הנזכרים בסמוך, "כי זה תפארתם" כאשר הם באים בציור רוחני, לסבב אותו מכל צד, שכן היה נוהג רב המנונא סבא כמו שאמרו בפרשת אמור, עכ"ל. ומבואר שהבין אף בדברי הזוה"ק שאי"ז לעיכובא אלא הוא להראות "תפארתם".

כיו"ב אמרו לי השבוע שעדיף לו ללכת לקבר הנפטר ולבקש ממנו בתארכים מסויימים. האם ידוע משהו בנדון?

בחלק ח' הוא מאריך הרבה בעניין זה. [לא יודע אם הביא הנ"ל]

עיקר הנדון הוא על אוצר בי"ד, שאסור להרוויח

ומה שהיום מוכרים עם ההכשרים מהיכן הם?